The post ספרים חדשים על המדף appeared first on המשפט.

המאמר דן בדרכים האפשריות העומדות בפני המחוקק להסדרת תחום הנאמנות, זאת באמצעות השוואה לדרך שבה מוסד הנאמנות בא לידי ביטוי במשפט הרומי.

The post מאיר – מינרבי – FIDUCIA – נאמנות appeared first on המשפט.

המאמר בוחן את פסק הדין בעניין ע"א 189/85 קוגלר נ' שוסהיים, אשר בו נדונה עילת הכפייה המזכה את הצד הנכפה בזכות לביטול החוזה. בהקשר זה, המאמר עומד על חוסר הדיוק שבפרשנות עילת הכפייה, ומציע לה פרשנות מחודשת.

The post מאיר מינרבי – מושג הכפייה בדיני החוזים appeared first on המשפט.

המאמר מציע עמדה לפיה אין להשקיף על חובות פסוקים שלא נפרעו מהיבט כלכלי וכספי בלבד, אלא
מזווית ראיה רחבה וכוללת של פגיעה בשלטון החוק. כל פסק-דין , וכל מסמך שניתן
לביצוע בהוצאה לפועל כפסק-דין, יש לכבד ולבצע כביטוי מעשי ונחרץ של שלטון
החוק בבל מערכות החיים ; ואם לא יהיו בידי מנגנון ההוצאה לפועל כלים מתאימים
למלא את ייעודיו החוקיים, ובראשם הליך הרתעתי ונגיש של מאסר, יגבר התסכול
הציבורי ויתערער האמון ביכולתם של המוסדות הלגיטימיים לסייע לאזרח לגבות חובות.

The post דוד בר-אופיר – מאסר חייבים וגביית חובות בהוצאה לפועל appeared first on המשפט.

מאמר זה עומד על היקף ההתערבות של ערכאת הערעור בהליכי הוצאה לפועל. כמו כן, המאמר מציע להחיל כמה אמות מידה עקרוניות, כאשר ערכאת הערעור מפעילה את שיקול דעתה.

The post דוד בר-אופיר – שיקול-דעת שיפוטי בערעורי הוצאה לפועל appeared first on המשפט.

מטרת המאמר היא לעמוד על יכולתה של האומנות לסייע למשפטן הפועל במערכת דיאלקטית מיסודה: בסיס הלגיטימציה של כוח הכפייה המסור למערכת המשפטית טמון בצורך האנושי בסדר נורמטיבי הקובע מקובלות התנהגותית. צורך זה, בתורו, הוא תנאי חיוני אך בלתי מספיק לקיום אנושי משמעותי. הוויה או התנהגות החורגת מן המסגרת המקובלת
ומתקיימת בשולי הסדר הנורמטיבי נתפסת מחד, כאיום העלול לשמוט את בסיס
הלגיטימציה של המערכת המשפטית, ומאידך, כאתגר העשוי לחייב שינוי בסדר הקיים,
משום שהוא טומן בחובו הבטחה לסדר עדיף. האמן, מתוך שאין בידו כוח הכפייה
המצוי בידי המשפטן, חש משוחרר יותר לפעול כסוכן של שינוי הטקסט האמנותי,
לסוגיו השונים, ומעמת תכופות אח המשפטן עם הדרך בה הוא בוחר להתייחס ליחידים
או לקבוצות הנמצאים מחוץ למבנה הכוח בסדר חברתי נתון. עימות זה חיוני לעשיית
דין-צדק.

The post ארנה בן-נפתלי – השתקפויות: המשפט בראי האמנות האסתטיקה של האתיקה והאחר שבתוכנו appeared first on המשפט.

מאמר זה עוסק בכללי ברירת דין שפותחו במשפט הקהילייה האירופית בעניין מעבר
טובין בשוק הפנימי. כללים אלה מהווים חלק מכללי ברירת הדין בעניינים מסחריים,
להם נזקקים בתי-משפט, מכוח דין או מכוח הסכם בין מדינות אשר יש לו תוקף במשפט
הפנימי, בעניינים הנוגעים למשפט מסחרי פרטי או ציבורי שמעורב בהם יסוד זר.

The post טליה איינהורן – כללי ברירת דין בעניינים מסחריים בקהילייה האירופית appeared first on המשפט.

בעשור השנים האחרון עברו דיני העונשין והראיות במדינת-ישראל שינויים מפליגים
ביותר בתחום עבירות המין, וניתן לקבוע כי נעשתה, למעשה, רפורמה כללית ויסודית
בתחום רגיש ומיוחד זה של הקודקס הפלילי.
המגמה הברורה המסתמנת משינויי החקיקה, הינה הנטייה להקל עם התביעה בדרך
הוכחת עבירות המין בצד החמרה בולטת בקביעת רמת
הענישה בעבירות מין, בין בדרך-כלל ובין תוך התייחסות ספציפית לעבירות כלפי
קטינים וכאלה המבוצעות כנגד בני-משפחה. נוכח התיקונים המפליגים של החוק בשנים האחרונות בתחום הדין המהותי, דיני
הראיות ומגמת הענישה, כמבואר לעיל, אשר דומה, כי אין להם אח ורע בתחום אחר כל
שהוא של הדין הפלילי, מוצע לשקול היטב אם אין מקום לעצור בשלב זה את מרכבת
החקיקה ולאפשר לבתי-המשפט לומר את דברם וליישם כהלכה את תיקוני החקיקה
המרובים שנתקבלו עד כה.

The post אמנון סטרשוב – עבירות מין – חידושי החקיקה והפסיקה appeared first on המשפט.

מאמר זה דן ביתרונות ובחסרונות העולים מההצעה לקיים תכניות הכשרה מסוימות לעורכי-דין המבקשים להיבחר כשופטים. הכשרה כזו יכולה להיעשות בדרכים שונות ובמסגרות אלו ואחרות. בהקשר זה, מחבר המאמר העיר כי לשכת עורכי-הדין אף היא צריכה
להירתם למשימה זו במסגרת מוסדותיה.

The post מרדכי בן-דרור – הכשרת שופטים לכהונת השפיטה appeared first on המשפט.

מקובל לכנות ידיעה שיפוטית את המידע הבסיסי המצוי בתחום ידיעתו של כל אדם
משכיל ממוצע השימוש בידיעה שיפוטית נמצא בקו עליה. הוא טוב ורצוי במקרים
המתאימים, השאלה מהם אותם מקרים מתאימים איננה תמיד קלה לתשובה, והמסקנה
המתבקשת היא שיש לבחון היטב כל מקרה ולנהוג בסוגיה זו כמו שאנו מצווים לנהוג
בכלל בפסיקתנו : בזהירות.

The post יעקב מלץ – ידיעה שיפוטית appeared first on המשפט.

המאמר עוסק בחשיבותו של פלורליזם שיפוטי כערובה להתפתחותה של המערכת המשפטית.

The post מנחם אלון – בית המשפט העליון ופלורליזם שיפוטי appeared first on המשפט.

במאמר זה נעסוק בשאלות הנוגעות למומחה-יועץ רפואי המתמנה על-ידי בית-הדין
לעבודה. החל מתהליך מינויו, דרך הגשת חוות-דעתו ועד להגשת שאלות הבהרה והשלמת חוות-הדעת. אומנם השיטה של מומחה-יועץ רפואי אינה מיוחדת לבית-הדין
לעבודה, וגם במערכת הכללית מתקיים דו-שיח בין בית-המשפט לבין הרופא. כמו כן, נציין את הסיבות שאפשרו
לבתי-הדין לעבודה להיות חלוץ למערכת הכללית בביצוע שינויים בסדרי דין עליהם
המליצו שופטי בית-המשפט העליון. נתייחס גם לסוגיות משפטיות נבחרות המתעוררות
בעקבות השוואת הנוהל בבתי-הדין לעבודה עם הנוהל במערכת הכללית.
נקדים ונציין, כי להתפתחות שיטת המומחה הרפואי בבית-הדין לעבודה השלכות
מרחיקות לכת החורגות מעבר לשאלות סדרי דין ודיני ראיות. השלכות אלה מעידות על
נטייה לפנות בכמה עניינים לתפיסות קונטיננטליות ביחס לתפקיד בית-המשפט בבירור
העובדות. תפיסות המשקפות את היתרון הדיוני הגלום בקביעת סדרי דין ודיני ראיות
על-ידי השופטים עצמם, היינו – "תקנות שופטים".

The post סטיב אדלר – מומחים-יועצים רפואיים בבתי-דין לעבודה appeared first on המשפט.

סוגיית חופש החוזים אינה ייחודית למשפט העבודה. בענפי משפט רבים הוגבל חופש
זה בחוקים שיוחדו לכך, ואחרים הוכרזו כבטלים מכוח הוראה בחוק החוזים (חלק
כללי), התשל"ג – 1973( להלן: חוק החוזים), בייחוד מן הטעם שנמצאו נוגדים את
תקנת-הציבור או מהטעם שהאיזון בין חופש החוזים לחופשים אחרים הצדיק העדפתו
של החופש האחר.
במאמרנו זה נסקור את המיוחד בסוגיה, בכל הנוגע והמתייחס לחוזה העבודה ,
האינדוידואלי והקיבוצי. כפי שנראה להלן , אין למעשה חולק שבתחום משפט העבודה
האינדוידואלי, מוגבל החופש החוזי יותר מאשר בכל תחום אחר. תופעה זו אינה חדשה,
ועמדתי עליה במאמר שפורסם בשלהי שנת 1972, טרם חקיקתו של חוק החוזים. נראה
לי כי פרק זמן של למעלה מ-20 שנה, אשר חלף מאז פרסומו של אותו מאמר, מצדיק
סקירה ובחינה מחודשת של הנושא, לאור פסיקתם הענפה של בתי-הדין לעבודה בנושא
זה, ופרסומים שונים שהתייחסו אליו.

The post מנחם גולדברג – "חופש החוזים" והגבלתו בהסכם עבודה קיבוצי ובחוזה עבודה אישי appeared first on המשפט.

לאחרונה, חלה בבתי-הדין לעבודה מהפכה בגישה המשפטית לשביתה. בתי-הדין
לעבודה קבעו, בשלושה מקרים – בעניין תיאגוד בתי-החולים על-פי החלטת
שר-הבריאות, בעניין העברת השליטה בבנק המזרחי ובעניין הצעת-החוק לצמצם את
המונופול של בזק – כי שביתות בעניין שינוים במבנה הכלכלי של מקום העבודה הינן
לגיטימיות. הרקע לשביתה והבסיס שניתן בפסק-הדין ללגיטימיות שלה השתנו ממקרה
למקרה. עם זאת, עוברת בפסקי-דין אלה, כחוט השני, ההכרה בזכות העובדים להיאבק
באמצעות השביתה נגד השינוי המבני או לפחות נגד תוצאותיו. בשלושת המקרים, טענו
המעבידים ששביתות אלה הן "פוליטיות" ולכן לא זכאים השובתים להגנות המוענקות
במשפט העבודה על חופש השביתה. בכל שלושת המקרים, טענה זו נדחתה פה אחד,
מלבד בעניין בזק, שם סבר השופט אדלר אחרת בדעת מיעוט. ברשימה זו, אבחון את
פסקי-הדין וההלכה הנובעת מהם על רקע ההבחנה המושגית בין שביתות "כלכליות"
לבין שביתות "פוליטיות".

The post פרנסס רדאי – שביתות פוליטיות ושינוי יסוד במבנה הכלכלי של מקום העבודה appeared first on המשפט.

ב- 1 באפריל 1991אישרה הממשלה את החלטת צוות השרים לעניין מדיניות חשיפת המשק לייבוא מוצרי תעשייה מארצות שלישיות.  מדובר בביצוע תהליך הדרגתי ומבוקר של חשיפת המשק הישראלי ליבוא מוצרי תעשייה
ממדינות שלישיות. מטרת מאמר זה הינה לבדוק לעומקם את ההיבטים המשפטיים והכלכליים הנוגעים לתוכנית החשיפה. אפתח בסקירת חשיבות התוכנית למדינת-ישראל, לאור הנסיבות והאמצעים להגבלת היבוא שקדמו לביצוע התוכנית והשלכותיהם. בהמשך אשווה בין תוכנית החשיפה ליבוא של הממשלה מספטמבר 1991 לתוכניות חשיפה קודמות שבוצעו במדינת-ישראל, ואדון בהרחבה בעמידת תוכנית החשיפה, חוק היטלי סחר וההיטלים המוטלים מכוחו , בדרישות GATT. אסיים בבחינת
המעלות והמגרעות הגלומות בתוכנית החשיפה בהתבסס על תאוריות כלכליות ועדויות אמפיריות של תוכניות החשיפה דומות במדינות אחרות.

The post שי פרמינגר – קידום המשק הישראלי לקראת סחר חופשי: תוכנית החשיפה של הממשלה ליבוא מוצרי תעשיה ממדינות שלישיות appeared first on המשפט.

איגרות-חוב הן מכשיר לקבלה מילוות על-ידי חברות. קיימת אפשרות שחברה תוציא
איגרת-חוב יחידה להבטחת מילווה שהיא מקבלת מבנק או מוסד כספי אחר, אך
כמכשיר מימון חשובות יותר איגרות-חוב המונפקות בסדרות, נמכרות למשקיעים
ונרשמות למסחר בבורסה. ערכן של איגרות-החוב הרשומות למסחר הגיע בסוף חודש
אוקטובר 1993 ל- 91.5 מיליארד ש"ח, רובן איגרות-חוב ממשלתיות. איגרות-חוב של
מנפיקים אחרים הסתכמו בסך 11.1 מיליארד ש"ח .
עד שנת 1985 היה שוק איגרות-החוב בשליטה בלעדית כמעט של המדינה. רק לאחר
הנהגת הרפורמה בשוק ההון בשנת 1986 החלו חברות להנפיק איגרות-חוב בהיקף
מהותי, ובשנים 1986 עד 1990 גויסו בהנפקות אלה סכומים של כ-1.8 מיליארד,
בממוצע שנתי (מחירי סוף שנת 1992) הגיאות בשוק המניות בשנים 1991 ואילך היפנתה את
מרבית מגיסי ההון לשוק זה, אך אין ספק כי לאורך זמן יהיה שוק איגרות-החוב מכשיר
רב-חשיבות לגיוס כספים על-ידי חברות וגופים אחרים.
מטעם זה יש עניין לבחון את המנגנון המשפטי הקשור בהליכי ההנפקה של
איגרות-חוב על-ידי חברות, ובמיוחד את תפקידם של הנאמנים לאיגרות-החוב
המונפקות.

The post מאיר חת – נאמנים לאיגרות-חוב בישראל – המצב הקיים והצעות לתיקונו appeared first on המשפט.

המאמר דן בפרשת ע"א 89/499 רמת אביבים בע"מ נ' מירון, בן ציון ופריבס שותפות רשומה. המחלוקת בעניין זה, שהגיעה לבית-המשפט העליון, נגעה לגובה השכר הראוי שלעורכי- דין, שביצעו עבודה עבור לקוח, לפי בקשתו, מבלי שהוסכם על גובה שכרם כרגיל, נחשבת השאלה בעיקרה לשאלה עובדתית, המתמקדת לא על עצם הזכות לשכר
ראוי אלא על גובהו בלבד. כך היו פני הדברים גם במקרה זה. משום כך, נמנעת הספרות
המשפטית מלעסוק בשאלות אלה. אולם נראה לי שהמקרה הנוכחי מצדיק התייחסות,
מה גם שכרוכות בו שאלות משפטיות, אף שהן לא נדונו בפסק-הדין.

The post דניאל פרידמן – שכר טרחה ראוי לעורך-דין appeared first on המשפט.

המאמר בוחן את פסק הדין 6163/92 אייזנברג נ' שר הבינוי והשיכון. בהקשר זה, המאמר מותח ביקורת על ההלכה שנקבעה מפי השופט ברק באותו פסק דין.

The post אביגדור קלגסבד – תפקיד ציבורי, "עבר פלילי" וראיה מנהלית appeared first on המשפט.

יש והעיסוק בעקרונות נשגבים גולש, אולי בלי משים, לזוטות. פסק-דינה של
השופטת דורנר, בדעת הרוב, מוקדש בעיקרו לחופש הביטוי. אך הדיון, שנפתח
ברעיון נעלה, הסתיים במתן הוראה לרשות השידור לשדר פרסומת בלשון "לך
תצטיין". צדק השופט מ' חשין בדעת המיעוט, באומרו שמדובר בנושא פעוט וקל
ערך (בלשונו : להושיבי קטנטני-ארץ עם נפילים), שאין הוא מסוג העניינים שבג"צ
צריך לעסוק בהם. אפשר, אומנם, להפוך כל נושא לנושא עקרוני, בבחינת דין
פרוטה כדין מאה. אפשר גם לפתוח את שערי הבג"צ בפני כל אזרח, שיבקש
להתלונן על כך שתפקיד רשות ציבורית לא דיבר איתו בנימוס או נתן לו להמתין
שעה או שעתיים, שהרי מדובר בנושא "עקרוני" בדבר מנהל תקין, ובמובן מסוים
אכן כך הדבר. אולם ברור שמאחורי הלבוש העקרוני מסתתר עניין שדרגת
חשיבותו איננה מצדיקה דיון בבג"צ.

The post דניאל פרידמן – עיסוק בזוטות appeared first on המשפט.

תקנות סדר הדין האזרחי מכילות הוראות דיוניות רבות הפוגעות בזכויות וחירויות
היסוד, אשר חלקן מעוגן כיום בחוק-יסוד : כבוד-האדם וחירותו. נשאלת השאלה, אם
כן, מהו היחס בין הוראת סעיף 8 לחוק-היסודי לבין התקנות, והאם, לאור השינוי
הנורמטיבי במעמדן של זכויות-היסוד המופיעות בחוק-היסוד, יש מקום למחוק הוראות
מסוימות מתקנות סדר הדין, או שמא יכולים שני דברי החקיקה לחיות זה בצד זה.
אומנם, פועלו העיקרי של מאמר זה הוא תאורטי, שכן חוק-היסוד משמר את הדין שהיה
קיים ערב חקיקתו, אולם קיים גם פן מעשי, אשר פועלו הינו בעיקר במישור
שיקול-הדעת בהפעלת או אי-הפעלת אותן הוראות דיוניות המתנגשות עם עקרונות
היסוד כאמור. למותר לציין, שסוגייה זו תתעורר במלוא היקפה כאשר יבקש מחוקק
המשנה להתקין תקנות חדשות או להוסיף הוראות דיוניות חדשות לתקנות הקיימות.

The post שי שגב – על היחס שבין חוק-יסוד : כבור-האדם וחירותו לבין תקנות סדר הדין האזרחי, בכלל, והסעדים הזמניים , בפרט appeared first on המשפט.

חוק המפלגות יצר מציאות משפטית חדשה. החוק מיישם את התפיסה, כי המפלגה אינה
ארגון פרטי-וולנטרי בלבד, אלא היא מהווה גוף מעין ממלכתי, שהוא חלק בלתי נפרד
מהחיים הציבוריים במדינה ונוטל בהם תפקיד חשוב ומרכזי. גישה זו, שאומצה גם
במדינות דמוקרטיות אחרות בעולם לאחר מלחמת העולם השנייה, מחייבת התייחסות
משפטית שונה למפלגה. המפלגה נטועה מבחינה משפטית לא רק בשדה המשפט
הפרטי, אלא בעיקר בשדה המשפט הציבורי ויש להחיל עליה, על פעולותיה ועל ניהול
ענייניה הפנימיים את כללי המשפט הציבורי, כללים של הגינות, יושר, פעולה לתכלית
הראויה, תום-לב וסבירות.
החוק הוא תוצר של פשרה, שכן לא שולבו בו הוראות המחייבות מפלגות לנהל את
חייהם הפנימיים בהליכים דמוקרטיים מלאים, אך עם זאת הוא מחייב את המפלגות
לקבוע לעצמן מראש את הכללים לניהולם במסמך היסוד של המפלגה, שהוא התקנון
וכן מחייב את התקנון לכלול הוראות בשורה חשובה של נושאים. החוק מבטיח כי
הבחירות הפנימיות יתנהלו באופן מסודר וקובע שורה של עבירות בבחירות פנימיות
שיבטיחו את טוהר הבחירות.

The post רענן הר-זהב – חוק המפלגות – מציאות חדשה appeared first on המשפט.

מדובר במאמר לרגל מינויו של אהרן ברק למשנה לנשיא בית המשפט העליון. במסגרת המאמר השופט ברק דן בפרשנותו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

The post אהרן ברק – בית המשפט העליון וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו appeared first on המשפט.

הצעה חדשה לחקיקה של חוק-יסוד : זכויות-היסוד של האדם מונחת מזה מספר
חודשים על סדר יומה של ועדת-החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לצורך הכנתה לשם
הגשה לקריאה ראשונה במליאת-הכנסת. הצעה זו היא האחרונה בשורה של הצעות
לחוקק מגילה מקיפה של זכויות-הפרט בישראל, במסגרת המלאכה של כינון חוקה ,
פרקים פרקים, בחוקי-יסוד נפרדים, בהתאם להחלטת הררי משנת 1951 . לקראת סוף
תקופת כהונתה של הכנסת הקודמת נחקק במסגרת זאת חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו
שאין להמעיט מחשיבותו החוקתיות. יחד עם זאת, חוק-יסוד זה אינו מפרט את
מלוא הרשימה של זכויות-היסוד שזכו להכרה בפסיקת בית-המשפט העליון, ושנכללו
מעת לעת בהצעות השונות למגילת זכויות האדם . בפרט, אין בחוק-יסוד: כבוד-האדם
וחירותו סעיף המבטיח במפורש את עקרון-השוויון. סעיף מעין זה כלול אומנם בטיוטה
שנדונה בוועדת-החוקה, חוק ומשפט, אלא שבצידו מוצע לחוקק חריג, שעל-פיו
חוק-היסוד "לא יפגע בדיני איסור והיתר לנישואין ולגירושין". חריג זה עורר התנגדות
עזה מצד ארגוני הנשים בישראל, ובעקבותיה דיון פמיניסטי נוקב בשאלה, האם יש
משום כך להתנגד להצעת-חוק-היסוד בכללותה. המטרה של רשימה זו היא להציג את
הפרמטרים של דיון זה.

The post כרמל שלו – צדק במשפחה והעקרון של שוויון המינים: על רקע הצעת חוק-יסוד: זכויות האדם appeared first on המשפט.

עו"ד רענן הר-זהב : אני מבקש להציג מספר שאלות הקשורות זו בזו. השאלה האחת
היא מהו חינוך משפטי (Education Legal (ימה מטרתו – האם לחנך את האדם
לערכים מסוימים, להקנות לו ידע והשכלה משפטים או להכשיר אותו לתפקידים
משפטיים מעשיים?
שאלה שנייה היא: האם על לימודי המשפטים להיות לימודים כלליים או לימודי התמחות,
כשכל תלמיד בוחר מסלול התמחות מסוים?
לכך מתווספת השאלה, מה המידה הנכונה של הקנית ידע משפטי מעשי לעומת ידע
משפטי כללי ולעומת ידע משלים כללי מתחומים אחרים כמו כלכלה, מדעי המדינה
ומנהל?

The post רענן הר-זהב – החינוך המשפטי בישראל appeared first on המשפט.