מקובל לתאר את היצירה המוגנת בזכות יוצרים כביטוי כלשהו של רעיון שהוא מקורי ליוצר היצירה. אפיון היצירה כביטוי של רעיון, הוא אחד מעקרונות היסוד של הדין. משמעות עקרון יסוד זה היא כי החלק המוגן ביצירה הוא דרך הביטוי שבה, במובחן מהרעיון הטמון בה. עקרון היסוד שלפיו אין הגנה על רעיון באמצעות זכות היוצרים אלא רק על דרך הביטוי, מעוגן היטב בדין בארץ ובעולם. זכות נוספת שהיא חלק מצרור זכויות היוצרים, ובה נתמקד, היא הזכות לשלוט על ההפקה של "יצירות נגזרות", המבוססות על היצירה, המכונה גם "זכות הגזירה". קושי מרכזי הוא זה הנוגע לקשר שבין זכות הגזירה לבין עקרון היסוד בדבר אי-הגנה על רעיונות בדיני זכויות יוצרים. ההכרה באופייה ובתוכנה של זכות הגזירה כזכות המספקת הגנה מסוימת על מרכיבים בעלי סממנים "רעיוניים" הטמונים ביצירות, מובילה למסקנה כי יש להציב לזכות זו מגבלות וסייגים, וזאת כדי לשמר את אותה מערכת "בלמים ואיזונים" המצויה בדיני זכויות היוצרים. בחיבור זה, דיינו אם נערער במעט את עקרון אי-ההגנה על רעיונות בדיני זכויות יוצרים ונצביע על זכות הגזירה כגורם המרכזי לכך.

The post אורית פישמן־אפורי – זכות הגזירה וההגנה על רעיונות בדיני זכויות יוצרים appeared first on המשפט.

רשימה זו מתמקדת באותו ענף של דיני הקניין הרוחני – יציר כפיה של הפסיקה – העוסק ב"זכויות שידור", דהיינו הזכות לתעד ולדווח דיווח חי ובזמן אמת מאירועי ספורט ומהתרחשויות בידור המוניות נוספות. בפרקים ב' ו-ג' הכותב, יסקור את הבסיס המשפטי הכללי לאכיפתן של זכויות שידור, תוך ביקורת על השימוש בדיני עשיית עושר ולא במשפט כמקור המשפטי לביסוסן. פרק ד' מציג חלופה אחרת, מועדפת על הכותב, של הסדר חקיקתי מפורש ופרטני בתחום. פרק ה' כולל מחשבות ראשוניות בדבר ההשלכות המוסדיות על ענף התקשורת של פרקטיקת מכירת זכויות שידור על דרך של הסדרי בלעדיות. בפרק ו' דן הכותב בקצרה בהשלכות השיקולים אשר מוצגים בסעיפיה הקודמים של הרשימה, על ארגונים ועל התאחדויות בתחום הספורט הממלאים תפקידים, או השולטים במשאבים, בעלי מאפיינים כעין ציבוריים.

The post גיא פסח – זכויות שידור – גלגוליה של סבוניית [פסק הדין בעניין] א .ש.י .ר וחלקה כגורם מעצב בשוק התקשורת. appeared first on המשפט.

פרשת מקסימוב זכתה להד תקשורתי נרחב. עופר מקסימוב, אחותו אתי אלון, ואביהם, אביגדור מקסימוב, הואשמו במעילת ענק בבנק למסחר בע"מ. מעילת הענק – בהיקף של כ-250 מיליון ש"ח – בוצעה בתקופה שבה אתי אלון עבדה בבנק למסחר. משהתגלתה המעילה, היא הביאה לקריסתו של הבנק. המעילה בוצעה, כך נראה, על מנת לכסות את חובות ההימורים של עופר מקסימוב.
במאמר זה, נתמקד באחת מהחלטות הביניים שניתנו במסגרת פרשה זו, החלטה העוסקת בזכות העיון בחומר חקירה.

The post חיה זנדברג – על זכות העיון בחומר חקירה: בש"פ 03/8294 מקסימוב נ' מ"י appeared first on המשפט.

כותב המאמר, דן באופן תמציתי במהות "ההגנה מן הצדק", למודלים שבבסיסה, ובעיקר למידת תחולתה ולמבחן קבלתה וזאת על רקע ההלכה והמבחן שנקבעו בע"פ 94/2910 יפת נ' מ"י. שם, הצביע הכותב, בין היתר, על הקשיים שמעוררת ההלכה המחמירה והמבחן הצר שנקבעו בעניין יפת. כמו כן, ציין כי יש מקום להכיר בטענה לא רק במקרים של השתק הרשות ושל התנהגות שערורייתית מצדה. הכותב, הציע מבחן חלופי כולל וגמיש ואמות מידה פונקציונליות לקבלת הטענה במצבים השונים שבהם היא עשויה להתעורר.

The post מרדכי לוי – עוד על מהות ההגנה מן הצדק ועל המבחן לקבלתה לפני פסק הדין בעניין בורוביץ ובעקבותיו. appeared first on המשפט.

ההתייחסות לפשעיו של משטר קודם כלפי אזרחיו או להפרות קשות של זכויות האדם במסגרת מלחמת אזרחים היא מן הבעיות המציבות אתגר משמעותי ביותר לחברות שמצויות בתהליכים "מעבריים" בין משטרים מדכאים או מלחמות פנימיות לבין דמוקרטיה. הנטייה הטבעית היא לדרוש להעמיד לדין את מבצעי העבירות ולבוא עמם חשבון על פשעיהם. אכן, המאבק נגד ה"חסינות מעונש" עומד במוקד פעילותם של "ארגונים אל-ממשלתיים" רבים, העוסקים בזכויות האדם. עם זאת, נשאלת השאלה אם חלופה זו, של העמדה לדין של מבצעי העברות היא בהכרח הטובה ביותר?

האם ייתכנו מצבים שבהם תעדיף המדינה שלא לפעול במסגרת המשפט הפלילי, אם משום שמבצעי העברות אינם מצויים כלל בשטחה של המדינה, אם משום שנוח יותר לשלטון החדש "להשאיר את העבר מאחור" ואם משום שקיימת הערכה שהשימוש באמצעי מעברי אחר יניב תוצאות טובות יותר? יתרה מכך, האם קיימת לגיטימציה לבחירה כזו? חלופות לשימוש במשפט הפלילי במסגרת החברה המעברית קיימות בדמותן של "ועדות אמת ופיוס", חנינה, ויישומן של חלופות לבר משפטיות מגוונות, כגון מניעת ההשתתפות בשלטון, סנקציות בתר-פליליות או פתרונות פוליטיים אחרים.

The post מייקל בן־דוד – כולם מדברים על צדק, אף אחד לא מדבר על שלום: על מקומו של המשפט הפלילי בתהליכים מעבריים. appeared first on המשפט.

שתי החלטותיו של בית המשפט העליון, בעניין פסילת שופט מלדון במשפט שבו מופיע עורך דין שהוא חברו וידידו הקרוב ממשיכות להכות גלים. דבר זה לא צריך להפתיע לאור תחושת אי-הנוחות, שגורמת החלטה שלפיה אין כל פגם בכך ששני חברים טובים ייפגשו באולם בית המשפט, האחד עותר ומבקש, והשני בעמדה של מחליט וקובע; החלטות אלה ניתנו בניגוד לאמור בכללי אתיקה שיפוטית שפרסם נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר. נוסף על כך, החלטת השופטים שכללי אתיקה שיפוטית אינם בבחינת כללים המחייבים את שופטי המדינה, אף היא – בלשון המעטה – טוב היה לה אילו לא ניתנה משניתנה . כאמור, שתי ההחלטות של בית המשפט העליון בפרשת הורכיץ ובפרשת יצחק, יותר משפתרו מחלוקת נקודתית שהתעוררה באותם הליכים, יצרו בעיה עקרונית קשה בנושא של קביעת כללים להתנהגות שופטים. המסקנה המצערת העולה מהן היא שבמקום להמשיך ולפתח את השפיטה וכלליה ולתת כלים טובים בידי השופטים במדינה, הותירו אחריהן שתי ההחלטות "חלל משפטי".

The post השופט (בדימוס) מרדכי בן־דרור – על שום מה התערבה הכנסת בקביעת כללים להתנהגות השופטים? אגב חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין)(תיקוני חקיקה),תשס"ד – 2014 appeared first on המשפט.

העולם החדש שבו אנו חיים, עולם המידע, מתאפיין בתחרות חופשית בין עסקים, המתמקדת במידה רבה בקניין הרוחני של העסקים, המידע בכלל, והקניין הרוחני בפרט, הם הנכסים המרכזיים של כל עסק. דיני הקניין הרוחני, כמו גם דיני התחרות הלא הוגנת ודיני הסודות המסחריים, נמצאים בשנים האחרונות בטלטלה. סיבותיה של הטלטלה הן כמובן הטכנולוגיה המודרנית ואופייה של חברת התקשורת המודרנית, המשנים את הדרך שבה אנו פועלים, חיים, עובדים, מבלים וצורכים סחורות ושירותים בסביבת המידע. בין
החוקרים, הפילוסופים והמשפטנים העוסקים בעידן המידע קיימות מחלוקות עזות בשאלה אם לפנינו מהפכה של ממש המשנה סדרי עולם או שמא לפנינו שינוי והתפתחות מוגבלים בהיקפם ובמשמעותם .כמו כן, הכותב מודע לכך כי עידן המידע מציב סימני שאלה של ממש בנוגע לשאלת הצידוק התאורטי של הגנת הקניין הרוחני בכלל ודיני זכויות יוצרים בפרט. למרות סימני השאלה הכבדים המרחפים על פני כל המבנה הקיים של דיני הקניין הרוחני, על דיני התחרות בנושאים אלה ועל ההגנה המשפטית על סודות
מסחר, יוצא המחבר למסע מפורט, מעמיק ויסודי בפרטי הדינים הנוגעים לכל אלה.

The post יובל קרניאל – תחרות לא הוגנת בעידן המידע על "עוולות מסחריות וסודות מסחר". appeared first on המשפט.

מאמר זה דן בהגבלות שמטילים דיני זכויות יוצרים על השימוש ביצירות להוראה מרחוק. בחינת הסוגיה של שימוש ביצירות לצורכי הוראה בעידן הדיגיטלי מרתקת מכמה סיבות. ראשית, השימוש ביצירות לצורכי לימוד והוראה מהווה מעבדה לבחינת תפקידם ההולך ומתעצם של דיני זכויות היוצרים בעיצוב סביבת המידע, והשלכותיהם על ערכים כגון חופש היצירה וחופש הביטוי, הזכות לחינוך
והזכות לשוויון. שנית, סוגיה זו היא בעלת חשיבות פרקטית עצומה למוסדות העוסקים בחינוך והוראה, ומתמודדים עם המגבלות שמטילים דיני זכויות היוצרים על השימוש ביצירות לצרכים אלו. לבסוף, בחינת המגבלות שמטילים דיני זכויות היוצרים על השימוש ביצירות לצורכי לימוד עשויה לשפוך אור גם על הקשר שבין שינויים טכנולוגיים לבין התפתחות משפטית, ועל הזהירות שבה נדרש המשפט להגיב לשינויים אלו. המאמר, פותח בדיון בחשיבות השימוש ביצירות לצורכי הוראה, ופונה לסקור את הקשיים שמערים המשטר המשפטי הקיים על שימושים בתחום ההוראה בכלל ובסביבה הדיגיטלית בפרט. המאמר מצביע על הצורך בחקיקה אשר תתיר באופן מפורש שימוש ביצירות לצורכי הוראה בסביבה הדיגיטלית, ומגדיר את עקרונותיו של המודל החקיקתי הרצוי.

The post ניבה אלקין־קורן – הוראה בסביבה דיגטלית וזכויות יוצרים במוסדות להשכלה גבוהה appeared first on המשפט.

המאמר יעסוק בחלק מהסוגיות הסבוכות שעוררו עניין חסמב"ה, עניין חלף עם הרוח ועניין פיטר פן: המתח בין זכויות היוצרים לבין חופש הביטוי, בין זכות המחבר – היוצר לבין אינטרס הציבור, בין הפרת זכות היוצר כהגדרתה בחוק לבין חריג "הטיפול/השימוש ההוגן" ובין זכות הקניין הרוחני לבין זכותו המוסרית של היוצר. ההבחנה שבין סאטירה לבין פרודיה; השוני בין קני מידה משפטיים לבין קריטריונים ספרותיים המתגייסים לעזרת בית המשפט – בכל אלו כותב המאמר ינסה לגעת בקצרה, במטרה להעלות את השאלות הרלוונטיות על סדר היום ולהתוות קווים מנחים להתמודדות עמן.

The post תמר גדרון – עידן הפרודיה – על "חסמב"ה", "חלף עם הרוח", "פיטר פן" ועל מה שביניהם appeared first on המשפט.

קשה היא מצוקתם של מסורב הגט, שאשתו מסרבת לקבל גט, או של מסורבת הגט, שבעלה מסרב לתת לה גט. הם אינם יכולים לממש את רצונם להתגרש מבת או מבן זוגם, ונאלצים לבלות את שארית ימיהם עם אדם שאינם חפצים בו אך קשורים עמו בקשר נישואין. קשה במיוחד מצוקת הנשים, מסורבות הגט. אישה מסורבת גט שחיה חיי אישות עם גבר שאינו בעלה, עוברת עברה שתוצאותיה חמורות מאלה הקיימות כאשר גבר נוהג בדרך דומה. מציאות החיים בחברה מתירנית יוצרת חשש מפני תקלות חמורות כאשר אנשים יבחרו לחיות חיי אישות עם בן או עם בת זוג לפני שהשתחררו מקשר הנישואין. מציאות זו עלולה לגרום, בין היתר, להולדת ילדים ממזרים. במאמר זה נעמוד על אפשרות פתרונה של מצוקת מסורבות הגט באמצעות מזונות שהם קנס, אשר מטרתם היא השפעה על בעל סרבן גט, שעקב הלחץ הכלכלי יסכים לתת גט. מזונות אלה קרויים "מזונות עונשיים" או "מזונות הפחדה".

The post יחיאל ש' קפלן – פתרון מצוקת מסורבות הגט באמצעות מזונות עונשיים appeared first on המשפט.

מאמר זה עוסק בסוגיה מתחום האתיקה המקצועית של עורכי דין – האיסור המוטל על עורכי דין להימצא במצב של ניגוד עניינים. הדיון בכלל האתי ייערך תוך בחינת זיקתו לשאלה מתחום המדיניות המשפטית-ציבורית: יכולתן של קבוצות שונות לזכות בייצוג משפטי של עורך דין, ובכך ליהנות מההגנות ומהזכויות שמעניק המשפט. לכאורה ניתן לשאול: מה בין אתיקה מקצועית של עורכי דין
לבין נגישות למערכת הצדק? במאמר זה אטען לקיומו של קשר מסוג זה. את טיעוניי אבסס באמצעות דיון בפסק דין שניתן בשנת 2001 על ידי בית הדין המשמעתי של ועד מחוז תל אביב, בד"מ 18/98. פסק דין זה מדגים כיצד יכולים כללי האתיקה המקצועית של עורכי הדין להשפיע על יכולתו של אדם לזכות בייצוג של עורך דין, ייצוג המהווה לעתים קרובות תנאי למימוש זכויות משפטיות. טענתי המרכזית במאמר היא שבית הדין המשמעתי נהג כדין כאשר נתן פירוש מצמצם לכלל האתי הנדון, כאשר לנגד עיניו עמדו אינטרסים שונים שביניהם ביקש לאזן. בחלק האחרון במאמר, אסיים בהצעה למבט כולל על כללי האתיקה המקצועית של עורכי דין ועל הזיקה בינם לבין שאלות חלוקתיות רחבות יותר.

The post נטע זיו – כללי ניגוד העניינים של עורכי דין ונגישות למשפט: "עורך הדין האחרון בעיר" – לי או לך? appeared first on המשפט.

בישראל, רוב המקרקעין הם בבעלות ציבורית ומנוהלים באמצעות מינהל מקרקעי ישראל. על כן השימושים הפרטיים בקרקע תלויים, במידה רבה, בנכונותה של המדינה (באמצעות המינהל) להרשותם ולסייע למימושם. השאלה כיצד ראוי לחלק זכויות וטובות הנאה בין יחידים או קבוצות אינה משפטית, והתשובה לה צריכה להינתן תוך פנייה לתפיסות צדק מתחום התאוריה הפוליטית ומתחום הפילוסופיה. אולם, גם למשפט נועד כאן תפקיד חשוב – זה של עיצוב מערכת נורמטיבית המבטיחה כי ההחלטות בעלות ההשלכות החלוקתיות תהיינה תוצאה של הליך צודק ופתוח, בעיקר לנוכח הסכנה האורבת בפתח שהחלוקה תיטיב רק עם קבוצות אינטרסים מאורגנות היטב. הכרה בתפקידו החשוב של המשפט בתחום זה עמדה במרכזו של פסק הדין בעניין שיח חדש שניתן בבית המשפט העליון בעקבות עתירת "הקשת הדמוקרטית המזרחית" נגד ההחלטות של מועצת מקרקעי ישראל, שהעניקו למתיישבים החקלאיים, זכויות על קרקעות המדינה, מעבר למתחייב מנוסח החוזים שנעשו עמם בעבר. פסק הדין בעניין שיח חדש הוא שיאה של התפתחות הדרגתית לעבר הרחבת הביקורת השיפוטית על פעילותו של המינהל. רק בחלוף הזמן יוכח אם פסק הדין בעניין שיח חדש, יצליח לחולל את המפנה שעליו הוא מבשר.

The post דפנה ברק־ארז – צדק חלוקתי במקרקעי ישראל : כעקבות בג"ץ הקרקעות החקלאיות appeared first on המשפט.

"אמיקוס קוריה" (curiae amicus) הוא "ידיד בית המשפט" בלטינית, במתכונתו המקורית אכן היה מדובר בידיד של בית המשפט ולא של איש מהצדדים המתדיינים – היה זה צופה ניטרלי מן הצד, שלא נטל חלק בסכסוך הנדון, ואשר הציע לבית המשפט סיוע, בהסתמך על הידע האישי שלו, בעניינים שבחוק או שבעובדה. ה"ידיד" של היום מצטרף להליך משפטי שלא הוא יזם, אך הוא גורם מעורב, תומך בגלוי באחד מהצדדים, הוא אינטרסנטי באופן מובהק ומשתמש בכלי זה כלוביסט משפטי. בית המשפט העליון האמריקני מקבל בפועל כמעט כל בקשת אמיקוס קוריה (וזאת כאשר הצדדים עצמם אינם מאשרים את צירופו). הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי יחידים, גופים ממשלתיים ולא ממשלתיים, קבוצות אינטרסים שונות ובקיצור כל אחד. כיום אין ספק כי "אמיקוס קוריה" בארצות-הברית הוא הכלי העיקרי של פעילות בשדה המשפטי של הקבוצות והארגונים המייצגים את האינטרס הציבורי. האמיקוס קוריה, ה"ידיד", עלה באופן מהוסס למדינת ישראל , ונקלט עד כה על ידי הפסיקה בלבד, ואף זאת קליטה חלקית מאוד. מטרתו של חיבור זה היא לבחון את השאלה אם ראוי וכדאי לאמץ את מודל "הידיד האמריקני", ואם יש לפעול לפיתוח הכלי הזה לקידום אינטרסים ציבוריים במערכת המשפט בישראל.

The post מיכל אהרוני – הידיד האמריקני – קווים לדמותו של ה- Curiae Amicus(ידיד בית המשפט) appeared first on המשפט.

זכותו של אדם להליך הוגן היא אחת מזכויות היסוד במדינת חוק. הגישה המקובלת כיום היא כי חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו מכיר בזכות הפנייה לבית המשפט, הכוללת את הזכות להליך הוגן, כזכות חוקתית. זכות היסוד להליך הוגן נקבעה בכמה הצהרות בינלאומיות הקובעות מה נכלל בזכות זו. זכותו של אדם להליך הוגן הוכרה הן לעניין משפטים פליליים והן לעניין משפטים אזרחיים. הזכות להליך הוגן כוללת הליך שיישמע בפני בית משפט בלתי תלוי ועצמאי. כדי להגשים זאת נקבעו הוראות הנוגעות לאי-תלותו של השופט ולעצמאותו בחוק-יסוד : השפיטה. אי-תלות שיפוטית מאפשרת לשופטים להגן על זכויות האדם ולאכוף אותן ללא חשש מהרשות המחוקקת או המבצעת. על כן אי-התלות השיפוטית אינה פריבילגיה של השופט, היא נועדה להגן על האזרחים, שרק שופט בלתי תלוי ועצמאי יכול להגן עליהם השופטים במלחמתם על אי-תלותם ועצמאותם אינם מגנים על כבודם, הם מגנים על הדמוקרטיה. הם מגנים על זכויות האדם בכלל ועל זכותו של אדם למשפט הוגן בפרט.

The post מיכל אגמון־גונן – אי-תלות שיפוטית? האיום מבפנים? appeared first on המשפט.

בשנים האחרונות יש למשפט הבינלאומי הפומבי תפקיד חשוב בהסדרת נושאי הקניין הרוחני השונים. זכויות הקניין הרוחני הן ביסודן זכויות טריטוריאליות המיושמות במדינה מסוימת, אלא שבמציאות הבינלאומית המודרנית התעורר הצורך לאפשר לבעלי הזכויות לשמור על זכויות הקניין הרוחני שלהם במדינות רבות ככל שניתן. האמנות הבינלאומיות בתחום הקניין הרוחני כמעט שלא חייבו מדינות לקבוע בדין הפנימי סטנדרטים מהותיים להגנה על קניין רוחני. מהפך בעניין זה חל עם אימוצו של הסכם טריפס. הסכם זה, מבטא שאיפה ליצירת הרמוניזציה, ולו חלקית, של דיני הקניין הרוחני המהותיים באופן שבו בעלי הזכויות בקניין רוחני יוכלו לשמור על זכויותיהם ולאכפן במדינות רבות ככל שניתן. לראשונה, מחייב הסכם טריפס את המדינות החברות בארגון הסחר העולמי להתאים את הדין הפנימי שלהן לסטנדרטים מינימליים של הגנה על קניין רוחני, הקבועים בהסכם. אולם כפי שנראה, תוכנם של דינים אלה, היקף התפרשותם, ובמידה לא מעטה אף עצם ההצדקה לקיומם, היוו נושא למחלוקת בינלאומית טרם גיבושו של ההסכם. במאמר זה אנו מבקשים להציג מחלוקת זו,לעמוד על מקורותיה ולנתח את השפעתה על עיצוב דיני הקניין הרוחני הבינלאומיים .נתמקד בהיבט מרכזי אחד של מחלוקת זו – מתן הגנת פטנט בתרופות והשפעתה על מדינות מתפתחות.

The post גיל־עד נועם – מדינות מפותחות, מדינות מתפתחות והגנה על קניין רוחני : היבטים בינלאומיים של הגנה על קניין רוחנימדינות מפותחות, מדינות מתפתחות והגנה על קניין רוחני : היבטים בינלאומיים של הגנה על קניין רוחני appeared first on המשפט.

מאמר זה מתאר ומנתח את המצב המשפטי במוקדי הביוטכנולוגיה המרכזיים בעולם ובישראל, כמו גם את הרקע המשפטי להענקת פטנטים על בעלי חיים טרנסגניים. היות ומוקד הוויכוח בנושא זה של פטנטים על בעלי חיים טרנסגניים אינו מצטמצם לשאלה המשפטית של כשירות לפטנט של בעלי חיים אלו ,אלא כלל התנגדות עזה להענקת פטנט כאמור משיקולים אתיים ומוסריים, אנסה להציג טיעון עקרוני בעניין זה של הוויכוח האתי-מוסרי, ולפיו במסגרת מערכת הפטנטים , בהקשר של כשירות לפטנט, אין כלל מקום לנימוקים חיצוניים של מוסר, אתיקה, איכות סביבה וכדומה. את הסיכונים שיש בעצם קיומם של בעלי חיים אלו או בשל השימוש בהם יש לנטרל באמצעות מערכת כללים חיצוניים לדיני הפטנטים. גישות שלוש מערכות המשפט שייסקרו להלן , ארצות-הברית,
אירופה וקנדה, שונות זו מזו ומייצגות כל אחת עמדה שונה כלפי בעיית הכשירות לפטנטים של בעלי חיים טרנסגניים. פירוט כל אחת מהגישות מיועד להביא תמונה שלמה של הבעיה על מורכבותה ועל פניה השונים.

The post מאיר קוגמן – זאב בעור של כבש? ביוטכנולוגיה ובעלי חיים טרנסגניים – אתגר מודרני לדיני הפטנטים appeared first on המשפט.