ספרה של פרופ׳ רות גביזון הוא, בראש ובראשונה, קריאה לקיום דיון ציבורי בשורה ארוכה של הסדרים, המגדירים את אופייה של המדינה. הספר נכתב מתוך המחברת עומדת על ״רצון לשמר את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית״ כך שהמושג ״מדינה יהודית ודמוקרטית״ אינו בעל משמעות אוניברסלית, ממנו לשיטתה, יש להעדיף דיון בהסדרים הקונקרטיים מתחייבים הסדרים קונקרטיים
אותם מוטב לאמץ, כך שישראל אכן תהא ראויה לתיאור שבחרה לעצמה, כ״מדינה יהודית ודמוקרטית״. לטעמי, הדיון המובא בספר בעניין זה הוא מרתק ומעורר מחשבה. הוא מחייב את הקורא לבחון מחדש תפישות מושרשות באשר להסדרים יסודיים במדינה. בסקירה זו אפסע בעקבות ארבעת פרקי הספר, תוך שימוש בכותרות המקוריות.

The post ברק מדינה – בדרך לאמנה חברתית חדשה ? על ״ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: מתחים וסיכויים״ מאת פרופ׳ רות גביזון appeared first on המשפט.

יצירת השופט בתחום השלישי (על מבחר כתבים מאת אהרן ברק, בעריכת חיים ה' כהן ויצחק זמיר)

ספר זה מיוחד הוא במינו: נקבצו בו מאמריו והוצאותיו של נשיא בית המשפט העליון, שנתפרסמו וראו אור בביטאונים שונים, ובמהלכה של תקופה ארוכה בשנים. ספר זה (בשני כרכים) מחולק לשישה שערים: שעד ראשון: שיטת המשטר בישראל; שער שני: חוקי־יסוד וערכי יסוד: שער שלישי: משפט ושיפוט: שער רביעי: דיני נזיקין: שער חמישי: דיני שטרות: שער שישי: דיני חברות. כלולים בו למעלה משבעים מאמרים בנושאים רבים ומגוונים המבטאים את דעותיו ועמדותיו של נשיא בית המשפט העליון כפי שאלה נתפרסמו בציבור במשך תקופה העולה על שלושים וחמש שנים.

The post מרדכי בן-דרור – יצירת השופט בתחום השלישי (על מבחר כתבים מאת אהרן ברק, בעריכת חיים ה' כהן ויצחק זמיר) appeared first on המשפט.

רציחות, ירושות וכל אשר בתנ"ך
על "הרצחת וגם ירשת – משפט . מוסר וחברה בסיפורי המקרא"
מאת דניאל פרידמן

זהו ספר מקסים. כמו ספרי מסעות הפותחים לעיניך נופים מתחלפים ומגוונים שלא שיערת יופיים, אם כי ידעת על קיומם, כך ספר זה לוקח אותך לטיולים מפתיעים אל שדות התנ"ך על גוניהם וצבעיהם , ואתה מתפעם מן היופי והעושר, החכמה והתושייה, הדרמה והשירה, כשם שאתה נבהל מן הרוע והאכזריות, אי-הצדק ואי-המוסריות, הנחשלות וההיוליות הנחשפים בכל מערומיהם. הפוך בו והפוך בו שהכול בו אלא שבקריאה שטחית ובלמידה שגרתית, הדברים אינם מגיעים לתודעתך : אם מפני שמעלימים אותם ומדלגים עליהם, ואם מפני שמטייחים אותם בפרשנות טנדנציוזית. והנה לפניכם סיפורי התנ"ך – למרבה הצער, לא כולם – ללא כחל ושרק, בהטעמה ובהבלטה של ההיבטים המשפטיים והמוסריים המצויים בכל אחד מהם. פריבילגיה, אך גם חולשה, של המשפטן היא לראות כל דבר באספקלריה משפטית.

The post חיים ה' כהן – רציחות, ירושות וכל אשר בתנ"ך על "הרצחת וגם ירשת – משפט . מוסר וחברה בסיפורי המקרא" מאת דניאל פרידמן appeared first on המשפט.

דמויות מעולם המשפט
הלורד דנינג בן 100 – דברים לזכרו

רשימה זו נכתכה תחילה כמחווה של ברכה ליוס הולדתו -100 של הלורד דנינג אשר חל ביוס 23 כינואר 1999.
את יום חגו ציינה התקשורת והקהילייה המשפטית האנגלית אף כי הלורד דנינג עצמו לא נטל חלק בחגיגות מחמת מצב בריאותו
לפני שסקיהר זר הרבאה לדפרס הגעיה העידיה כי הלרדר דניגנ נפטר לפתע, ביום 5 במרץ 1999 , שבע שנים ורב-פעלים. הדיעיה על פטירתר הרכתהר ב- Times של לרנדרן במלים: Dies, Legend Legal the, 3Denning והוא היה אכן אגדה משפטית כחייו.
כבר בשנת 1977 כתב השופט Scannan בעיתון Times , כי את תקופת כהונתו של השופט דנינג על כס המשפט ניתן לכנות כ"תקופתו של דנינג".

The post אוריאל גורני – דמויות מעולם המשפט הלורד דנינג בן 100 – דברים לזכרו appeared first on המשפט.

Water Resources and Future Generations

This article identifies some of the intergenerational water resource problems in Israel, the West Bank and Gaza Strip and Jordan, elaborates the theory of intergenerational equity and its implications for intragenerational equity, and applies the intergenerational lens to water problems in the region. Although this analysis is directed to water resources, it also applies to effectively nonrenewable resources (Le., oil or natural gas), to water, air and land pollution, and to renewable resources, such as forests, soils or biological resources.

The post אדית בראון-וייס – Water Resources and Future Generations appeared first on המשפט.

הזכות לאיכות סביבה ראויה כזכות אדם במשפט הבינלאומי

מאמר זה עוסק בפוטנציאל השימוש באחת מן האינטראקציות שבין בעיות איכות הסביבה העולמיות לענפי משפט בינלאומיים אחרים – קידום איכות סביבה באמצעות שימוש בדיני זכויות האדם. כפי שיוסבר להלן , הרי שקיימת הכרה הולכת וגוברת בקרב העוסקים במשפט הבינלאומי בקיומה של זיקה הדוקה בין זכויות אדם לצורכי הסביבה. הכרה זו באה לידי ביטוי בנכונות לפרש נורמות
מתחום זכויות אדם, כך שיכילו בחובן הגנה על אינטרסים משותפים לאדם ולסביבה, ובסימנים לתהליך היווצרותה של זכות אדם חדשה לאיכות סביבה ראויה. רשימה זו נועדה להציג בפני הקורא את ההתפתחויות בתחום זה במשפט הבינלאומי ולקרוא להגברת השימוש בזכויות אדם לשם קידום אינטרסים סביבתיים הן בדין הבינלאומי והן בדין הפנים-מדינתי, ובכלל זה – הדין הישראלי.

The post יובל שני – הזכות לאיכות סביבה ראויה כזכות אדם במשפט הבינלאומי appeared first on המשפט.

רב שיח *
גבולות הביקורת הלגיטימית על בית המשפט ורשויות האכיפה

הדיון למעשה מגדיר את הסוגיה ואת הפרובלמטיקה שלה והוא גבולות הביקורת הלגיטימית על בית המשפט ורשויות האכיפה. אנחנו
למדים מתוך כותרת הדיון שלנו שאנחנו מדברים בביקורת לגיטימית ובגבולות הביקורת הלגיטימית. הנושא הוא רגיש מאוד, הוא כאוב מאוד, הוא בנפשנו, הוא באתוס שלנו.

The post רב שיח * גבולות הביקורת הלגיטימית על בית המשפט ורשויות האכיפה appeared first on המשפט.

על השופט

במהלך עשרים ושתיים השנים האחרונות, הקדשתי את מרב זמני לתפקידי כשופט ואת הערותי היום, ברצוני להקדיש לדרך שבה על שופט לנהוג בבצעו את תפקידו הקשה. השופט איננו מדינאי. הוא אינו מייצג מגזר זה או אחר. אין הוא מציג את עצמו לבחירה מידי מספר שנים ולא מוטל עליו לפתח מצע לצורך כך . השופט ניטרלי, מי שמוטל עליו לשפוט בצורה אובייקטיבית בסכסוך המסוים שהובא
לפניו. בהכרח , מחייב תפקיד זה המוטל על השופט, כתנאי מוקדם , עצמאות שיפוטית. עצמאות שיפוטית, יש לציין , כוללת שני מרכיבים מהותיים : אי-תלות אישית ועצמאות מוסדית.

The post אהרן ברק – על השופט appeared first on המשפט.

גישור – מיהו הבוס ?

ברשימה זו נדון בהגדרת הליך הגישור, מקומו של המגשר בהליך הגישור, התפקידים אותם הוא נוטל על עצמו ומערכת היחסים בינו לבין הצדדים . בתוך כך נתווה את גבולות תפקידו של המגשר וננסה לענות על השאלה האם הצדדים בהליך הגישור באמת שולטים בהליך והמגשר תפקידו מוגבל בסיוע להם, או שמא תפקידו רחב הרבה יותר.

The post ליעד שהם ויחיאל שמיר – גישור – מיהו הבוס ? appeared first on המשפט.

בחלקה הראשון של הרשימה יוצג פסק הדין כעניין בן שושן, אשר בו דן בית המשפט העליון , לראשונה, בזכות לייצוג בהליך
אזרחי כזכות חוקתית. זכות זו הנה "זכות בלתי מנויה" )זכות אשר איננה קבועה במפורש( בחוק-היסוד המרכזי העוסק בזכויות האדם, חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו, ובהקשר שלה לא נערך עד כה כל דיון. בחלק השני ייערך דיון קצר בקשר לוכוח במשפט המשווה – המשפט האירופי והמשפט האמריקאי. ננסה לבדוק כיצד התפתחה הזכות מתוך הזכות לייצוג בהליך הפלילי, וכן נעמוד על העובדה המעניינת, כי פסיקה חלוצית בחוץ-לארץ בנושא זכות הייצוג בהליך אזרחי , כמו גם פסק הדין נשוא הרשימה, נגעה לתביעות
בנושא דיני משפחה. שיטות המשפט שאותן נסקור הכירו בזכות לייצוג בהליך האזרחי כזכות חוקתית על-חוקית וזאת גם ללא עיגון מפורש בטקסט החוקתי, ועל כן הן יכולות לשמש מקור השראה לפיתוחו של המשפט הישראלי בכיוון זה. את החלק השלישי של הרשימה נקדיש למצב בישראל.

The post יורם רבין – הזכות לייצוג וסיוע משפטי בהליך אזרחי בעקבות רע"א 97/6810 בן שושן נ' בן שושן appeared first on המשפט.

סבך הנספח לפוליסת ביטוח מנהלים בג"צ 93/846 ברק נ' בית-הדין הארצי לעבודה דב"ע נב/147 – 3 רבלון (ישראל) בע"מ – ברק

ביטוח מנהלים מהווה מרכיב חשוב במערכת הביטוח הסוציאלי הוולונטרי בישראל. חשיבותו רבה במיוחד בתחום הביטוח הפנסיוני. עם גידול מספר האנשים העובדים על פי הסכם עבורה אישי (להבדיל מהסכם קיבוצי) גדל הביקוש לביטוח מנהלים. בשנים האחרונות משמש ביטוח זה גם השלמה לביטוח בקרנות הפנסיה החדשות (אלה שהוקמו בעקבות החלטות הממשלה מיום 1995. 3. 29,)
מפני שהשכר המבוטח בהן אינו יכול לעלות על פעמיים השכר הממוצע במשק.

The post חנה הרדוף – סבך הנספח לפוליסת ביטוח מנהלים בג"צ 93/846 ברק נ' בית-הדין הארצי לעבודה דב"ע נב/147 – 3 רבלון (ישראל) בע"מ – ברק appeared first on המשפט.

בית המשפט והאקדמיה

האקדמיה מטרתה , לכאורה, לאפשר לסטודנטים הבאים בשעריה לרכוש דעת לשמה. והנה , מסתבר כי דווקא האקדמיה לא טרחה שנים רבות להרחיב את האופקים של הסטודנטים למשפטים , ובשל כך מאכלסים את תחומי המקצוע אנשים שהם לעתים רבות מדי, לטעמי, צרי אופק ומוגבלים בכל הנוגע להשכלה כללית רחבה. למעשה מרבית הסטודנטים מגיעים לפקולטה למשפטים לא כדי
לרכוש דעת תאורטית, אלא בדרכם לקבלת רשיון לעריכת דין.

The post יהושע גרוס – בית המשפט והאקדמיה appeared first on המשפט.

(אי) גיוס בחורי ישיבות – סיפורה של ביקורת שיפוטית' בעקבות בג"צ 97/3267 רובינשטמן נ' שר הביטחון

שאלת הסדר דחיית השירות בצה"ל של בחורי ישיבות מלווה את החברה הישראלית ואת המשפט הישראלי מזה עשרות שנים. במסגרת זו הדיון יתרכז בארבעה נושאים : ראשית, עימות הנמקת פסק הדין עם טענות העותרים ותשובת המדינה, בעל פה ובכתב. חוסר התאמה כמעט מוחלט בין הנמקת פסק הדין לבין הטענות שנטענו בכתב ונדונו בעל פה, יסמן את נקודת המוצא לדיון שמטרתו להסביר נתון זה. שנית, ראיית פסק הדין כ "סיפור" הבא לשכנע כלפי חוץ וכתוצר של פשרה כלפי פנים. שלישית, שלילת נימוק "ההסדרים הראשוניים" (Doctrine Nondelegation The) המהווה את הכסות המשפטית לתוצאת פסק הדין. רביעית, ביקורת הסעד שניתן, תוך ניסיון להסביר מדוע ניתן . בסופו של יום, הטענה אותה אנסה לבסס, וכזהירות המתבקשת, היא זו : הנמקת
פסק הדין אינה יותר מאשר פיקציה משפטית

The post יוסי נחושתן – (אי) גיוס בחורי ישיבות – סיפורה של ביקורת שיפוטית בעקבות בג"צ 97/3267 רובינשטמן נ' שר הביטחון appeared first on המשפט.

אחריותו האזרחית של ספק שירותי האינטרנט להעברת מידע מזיק

ככל שטכנולוגיית המחשבים מתפתחת ונעשית פחות ופחות יקרה, תפקידה בחברה המודרנית נעשה יותר ויותר מרכזי. אחת מתוצאותיה של התפתחות וו, הנה הגידול בהשפעתה של רשת האינטרנט בכלל ושל שירותי המידע המספקים שירותי מידע מקוון בפרט. ואולם, הנגישות הבלתי מוגבלת לרשת האינטרנט,  המידע הנגיש באמצעותה בכל רהבי העולם, הקלות
בה ניתן להעתיק את המידע הדיגיטלי, בצירוף האנונימיות היחסית של המשתמש מהווים פוטנציאל אדיר לניצול לרעה.

The post רחל אלקלעי – אחריותו האזרחית של ספק שירותי האינטרנט להעברת מידע מזיק appeared first on המשפט.

הערה על מעמדם הנורמטיבי של חוקי התקציב בעקבות בג"צ 98/1438 התנועה המסורתית נ' השר לענייני דתות

חוקי-היסוד משנת 1992 ועניין בנק המזרחי משנת 1995 ביססו בישראל את מעמדם העליון של חוקי-היסוד. פסק הדין בעניין בנק המזרחי העלה את חוקי-היסוד כולם, ולא רק את אלה העוסקים בזכויות אדם, למדרג נורמטיבי "על-חוקי". בדברים המובאים להלן אטען שלוש טענות עיקריות. החוט המקשר בין שלוש הטענות הוא, לדעתי , חולשתה של ההנמקה סביב הסוגיות החוקתיות. ראשית, לא ניתן כיום לבסס, תאורטית, מעמד נורמטיבי נחות לחוק התקציב השנתי. שנית, חוק יסודות התקציב אינו בהכרח מתאים לקטגוריה הקלאסית של כנסת המגבילה עצמה בחקיקה רגילה , בענייני הליכים ופרוצדורה. שלישית, לא ניתן לבסס, לדעתי, יצירה עקרונית של "מדרגות" בתוך רובדי החקיקה, ללא תאוריה יוריספרודנטלית המאפשרת זאת. אציג תחילה את עובדות המקרה ואת דעות השופטים.

The post סוזי נבות – הערה על מעמדם הנורמטיבי של חוקי התקציב בעקבות בג"צ 98/1438 התנועה המסורתית נ' השר לענייני דתות appeared first on המשפט.

ליאון שלף ואסף פורת – הלכות בעייתיות במשפט הפלילי – דידז במספר סוגיות שהתעוררו בשנים האחרונות

ברצוננו לעסוק בצורה מפורטת בשש סוגיות נבחרות, המשולבות במידה זו או אחרת האחת בשנייה ומצביעות על בעייתיות קשה בכלל ההליך הפלילי בישראל. נדמה כי בכל המקרים ניתן למצוא פער בין המחויבות הרטורית של בית המשפט לעקרונות צדק פרוצדורלי לבין היישום בפועל של כלל סדר הדין הפלילי. עם זאת על אף המשותף לסוגיות האמורות, כל פרשה דורשת, בנוסף , פתרון נפרד ועצמאי.

The post ליאון שלף ואסף פורת – הלכות בעייתיות במשפט הפלילי – דידז במספר סוגיות שהתעוררו בשנים האחרונות appeared first on המשפט.

עפר גרוסקופף – ויתור על נכס מכביד

פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג- 1983( להלן : "פקודת החברות") מקנה למפרק ,באישור בית המשפט, את הסמכות לוותר על נכס מכביד. סמכות זו מהווה אחד החריגים לכלל לפיו אין הליכי פירוק באים לשנות את מערך הזכויות והחובות של החברה, כפי שהיה ערב פתיחת הליכי הפירוק , או להקנות לחברה או למפרק כוחות לעשות. בדיון להלן אבקש לבחון את היקפה הראוי של סמכות
הוויתור לאור טעמיה ואנסה להצביע על דרך הפרשנות הראויה של הוראות הפקודה בעניין זה.

The post עפר גרוסקופף – ויתור על נכס מכביד appeared first on המשפט.

מאיר חת – מי מופקד על קידום מדיניות של תחרות בשווקים הפיננסיים ?

מטרתנו במאמר זה היא לבחון את הקשר שבין תחרות לפיקוח בשווקים
הפיננסיים, ובמיוחד בשוק הבנקאי. נעסוק בגורמים המסבירים את הצורך בפיקוח
על דרכי פעולתם של הגופים המציעים שירותים בשווקים אלה, במבנה מערכת
ההסדרה והפיקוח ובדרכים ליישב התנגשות אפשרית בין הפיקוח המיועד, בראש
ובראשונה, להבטיח את יציבותם של אותם גופים לבין הצורך למנוע פגיעות
שאינן מוצדקות בתחרות באותם שווקים.

The post מאיר חת – מי מופקד על קידום מדיניות של תחרות בשווקים הפיננסיים ? appeared first on המשפט.