ברשימה זו אבחן את ההליך המינהלי המשמש בסיס לקביעת תנאי המאסר וכן את הביקורת השיפוטית על ההליך המינהלי שיאפשרו לשב"ס למלא תפקידו. אבחן אם זכויות האסיר אינן נפגעות כתוצאה משינוי האורגן הדן בעניינו ומהמעבר מדיון במסגרת הדין הפלילי למסגרת של המשפט המינהלי. אציג את הקושי שבקיום בקרה שיפוטית יעילה על החלטות שב"ס בהיעדר סדרי דיון מחייבים וברורים להליכי קבלת החלטות במירב התחומים שבהם מתקבלות החלטות בעניינם של אסירים. אנסה להציע כללים אשר יסייעו לשמור על תקינותו והגינותו של הליך קבלת החלטות בעניינו של אסיר. אציע לאמץ כללים למניעת מצב, שבו חומות הכלא וכללי המשפט המינהלי, יהפכו למחסום מפני ביקורת שיפוטית ממשית על החלטות שב"ס.

The post רון שפירא – הליך מינהלי כקובע את גבולותיה ומסגרתה של הענישה הפלילית appeared first on המשפט.

מטרתה של רשימה זו היא לבחון איזה אידיאל של צדק בחר בג"ץ לקדם ומה היו הדרכים בהן בחר בג"ץ לקידומו של אידיאל הצדק. תחילה, אבחן את הטענה, כי בשלושת העשורים הראשונים נצמד בג"ץ לתפישת העולם של הפורמליזם המשפטי ובעזרתה קידם צדק, דמוקרטיה וזכויות אדם (פרק ב). לאחר מכן, אנתח ואבקר את התיזה בדבר היות בג"ץ "זר תרבותי" בעשורים אלה. תיזה זו, המתלווה, לעתים קרובות, לפרדיגמת השימוש בפורמליזם המשפטי בעשורים הראשונים, סוברת, כי באימוץ שיח זכויות פעל בג"ץ כ"זר תרבותי" בניגוד לתרבות הקולקטיבית, ששררה במדינת ישראל בשנותיה הראשונות (פרק ג). על אף שאדחה את תיזת "הזר התרבותי", אטען, כי ניתן לזהות קיומה של מסורת ליברלית דמוקרטית של צדק בפסיקת בג"ץ של העשורים הראשונים (פרק ד), ואדגים כיצד היא באה לידי ביטוי בבג"ץ ברגמן (פרק ה). לאחר מכן, אבחן את הגישה השיפוטית החדשה שאותה נקט בית המשפט למן שנות השמונים (פרק ו), ואדגים כיצד היא באה לידי ביטוי בפרשת בנק המזרחי (פרק ז). לבסוף, אדון בגורמים לזניחתה של מסורת הצדק והדמוקרטיה של בג"ץ (פרק ח).

The post יהושוע (שוקי) שגב – בג"ץ בשירות הצדק: המסורת ואובדנה appeared first on המשפט.

מאמר זה בוחן את המעמד המשפטי של המצע המפלגתי. בחלק הראשון יוגדר המונח "מצע מפלגתי". החלק השני של המאמר יבחן את המסגרת התאורטית ויציג את הצידוקים והרציונלים להכרה במעמד המשפטי של המצע המפלגתי. בחלקו השלישי של המאמר אציג את הנחות היסוד לבחינת מעמדו המשפטי של המצע. בחלק הרביעי אבחן את מעמדו של המצע המפלגתי בדין הישראלי ואת האפשרות ללמוד מהסדרים דומים אודות המעמד המשפטי הראוי לו. בחלק החמישי והאחרון אתמקד בדין המוצע למצע המפלגתי.

The post סוזי נבות – המעמד המשפטי של המצע המפלגתי appeared first on המשפט.

המאמר מפנה את תשומת הלב לתופעה דרמטית וחדשה שהתרחשה בישראל ב-20 השנים האחרונות (1986 – 2006) בעולם הפוליטיקה, בה חלה עלייה דרמטית ביוזמות החקיקה של חברי הכנסת (החקיקה הפרטית). לתופעה זו השפעות רבות על החברה האזרחית ועל היבטים שונים מענפי מדעי המדינה והמשפט. המאמר עוסק באיתור הסברים לצמיחה הדרמטית שחלה בחקיקה הפרטית בישראל אל מול חקיקה ממשלתית.

The post ענת מאור – כיצד אירעה הצמיחה הדרמטית בחקיקה הפרטית בישראל, 1992-2006? appeared first on המשפט.

המאמר שלפנינו מבקש לספר את סיפורה של הזכאות לקבורה בבתי קברות צבאיים בתקופה שמאז הקמתם של בתי הקברות הצבאיים בישראל בתום מלחמת העצמאות ועד ימינו אנו, ראשית שנות האלפיים. הדיון בזכאות לקבורה בבתי קברות צבאיים הינו חלק מרכזי מסיפורם של בתי הקברות הצבאיים הישראליים במשך השנים. המאמר הציב לעצמו ארבע מטרות: האחת, לתאר ולהסביר את תהליך היווצרות הפער בין חוק בתי קברות צבאיים, התש"י-1950 (להלן: החוק או חוק בתי קברות צבאיים) לבין המציאות דה-פקסו בבתי הקברות הצבאיים; השנייה, לבחון את דרכי הפעולה שאותן נקטה הרשות המבצעת לשם סגירת הפער האמור; השלישית, להבין מדוע עד היום לא צלחה הרשות המבצעת בפעולותיה לסגור את הפער או לצמצמו במשך השנים ולבחון את השלכות פער זה בעיצוב המציאות הצופה פני עתיד; והרביעית, להמליץ על הצעדים המתבקשים בטיפול באחד הנושאים הערכיים והרגישים ביותר בחברה הישראלית.

The post יוסי כץ – חוק ומציאות בהליך הרחבת הזכאות להיקבר בבתי קברות צבאיים appeared first on המשפט.

לאחרונה, ניטש ויכוח מעניין וחריף בין המלומדים יחיאל קפלן ורונן פריי, מחד גיסא, לבין המלומדת יפעת ביטון, מאידך גיסא, לעניין פיצוי נזיקי למסורבות גט, הן אותן עגונות שבעלן ידוע ולא נעלם, אלא שהוא מסרב לתת להן גט. דומני שיש להעלות גישה שלישית לסוגיה, שתעשיר את הדיון ותפרה אותו, ואף תחדד את היישום בפועל של מטרות דיני הנזיקין. הדיון יציג נקודת מפגש מעניינת בין התא המשפחתי לדיני הנזיקין, הקשורה גם למירוץ הסמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני. חיבור זה יציג גישה המבקרת הן הגישה הפטרנליסטית של קפלן ופרי והן את הגישה הפמיניסטית של ביטון. הגישה שתוצג על ידי היא, שהתביעה אינה צריכה להיות מסויגת באמצעות מחסומים וסייגים, כהצעותיהם של קפלן ופרי, אלא יש לקבלה במלואה באופן עקרוני ולא להצר את צעדי התובעת. עם זאת, גישה זו לא תתבסס על ניתוח פמיניסטי. אטען, כי יש לבחון את הסוגיה דרך המנסרה של מטרות דיני הנזיקין. אדגיש כי לתביעה נזיקית כזו אין ולא צריכה להיות שייכות לדיני המשפחה, דהיינו בעניין זה לדיני הגירושין הנדונים בבית הדין הרבני, אלא רק לאכסניה שבה בחר המחוקק לשכן את התביעה – בית המשפט לענייני משפחה, על מטרתו המרכזית – יישוב סכסוכים במשפחה, בהתבסס על אופיים המיוחד של סכסוכים אלה.

The post בנימין שמואלי – פיצוי נזיקי למסורבות גט appeared first on המשפט.

במאמר זה נבחן את הפרדיגמות ההגנתיות השונות הקיימות בדין הנוהג בדיני השטרות, נציע את הפרדיגמה הראויה לדעתנו, ונבחן אם ובאילו מקרים קיימות הצדקות ערכיות לסטייה מהפרדיגמה האמורה ולביכור אחרות על פניה. קביעת הפרדיגמה הראויה מחייבת דיון בטענות ההגנה השונות לגופן, ואת פיתוחן ושקילתן, הן מבחינה מהותית-ערכית והן לנוכח השאיפה להכללתן במסגרת מודל הומוגני. מסקנת המאמר תהיה שעל מנת לבסס מודל רציונלי של הגנות בדיני השטרות, יש לבצע רפורמה מהותית בחלק מטענות ההגנה.

The post רות פלאטו-שנער – לקראת מודל רציונלי של הגנות בדיני שטרות appeared first on המשפט.

תדמית המקצוע לה שואפים עורכי הדין היא זו של מכובדות, יושר, הגינות, אמון, נאמנות ומסירות. תדמית זו עולה מהחוקים המסדירים את התנהגות עורכי הדין ומפסקי הדין המשמעתיים. ביטוי לכך ניתן כבר בסעיף הראשון לחוק לשכת עורכי הדין הקובע כי מטרתה של הלשכה היא לשקוד "על רמתו וטוהרו של מקצוע עריכת הדין". אין לי ספק, כי אילו ערכתי מחקר בקרב עורכי הדין באשר לתדמית רצויה לדעתם, זו הייתה התשובה המתקבלת. תפישה זו של התדמית הפכה בקרב עורכי הדין לערך מרכזי שאליו יש לחתור. במאמר אבקש להצביע על גורמים המשפיעים על התדמית, גורמים הנעוצים בפרקטיקה של עורכי הדין. טענתי היא, שהאופן בו פועלים עורכי הדין ומייצגים לקוחות הוא המשפיע העיקרי על תדמית המקצוע. מסיבה זו, רק שינוי בפרקטיקה יביא לשמירה על תדמית המקצוע, וניסיונות אחרים יהיו בבחינת שינוי קוסמטי לשיפור התדמית שאין בהם שמירה אמיתית עליו לאורך זמן. במאמר אציג כיצד יש בחובה כלפי החברה כדי להביא לשינוי מהותי במובנה של חובת הנאמנות ללקוח – לא עוד ייצוג דווקני המתחשב רק במטרות הלקוח שאין בצידו נשיאה באחריות משפטית ומוסרית למעשי עורך הדין ותוצאותיהם, אלא ייצוג המשרת את אינטרס הלקוח ואינטרס החברה, בו נושא עורך הדין באחריות משפטית ומוסרית למעשיו, והוא אינו משמש כחרב להשכיר ביד הלקוח. פרקטיקה חדשה וראויה זו תביא לשיפור תדמית המקצוע.

The post לימור זר-גוטמן – תדמית מקצוע עריכת הדין appeared first on המשפט.

מאמר זה לא בא להצביע על הכלל, אלא דווקא על היוצא מל הכלל. מאמר זה גם לא בא לחלק ציונים לשבח או להעביר ביקורת על  שופטים אלה או אחרים שנקטו פתרונות שיפוטיים יצירתיים. מטרת המאמר היא להציג לפני הקורא את "ארגז הכלים" של השופט, את השימוש שנעשה ב"כלים" אלה ואת השפעתם של שיקולי הצדק והיושר על ההליך השיפוטי בכמה נושאים, בניסיון לבחון מתי ניתן לעשות בהם שימוש, באיזו צורה ולאיזו תוצאה ניתן להגיע בעזרתם, ולהעמיד לרשות הקהילייה המשפטית והציבור הרחב מידע וידע לגבי האפשרות לעשות שימוש ב"כלים" האמורים, על החסרונות והיתרונות שבכך. נוסף לכך, הדוגמאות המובאות במאמר הן דוגמאות בלבד שאינן ממצות את הסוגיות המשפטיות שבהן עושה בית המשפט שימוש בשיקולי צדק ויושר. יש להדגיש, שכיוון שמדובר ב"כלים" חריגים ומיוחדים בחלקם, נודעת חשיבות דווקא לשימוש המצומצם והזהיר שייעשה בהם, לא כדבר שבשגרה אלא לשם מציאת פתרון צודק במקרים מיוחדים וחריגים. מאמר זה יבחן ויציג את השפעת שיקולי הצדק והיושר על ההליך השיפוטי האזרחי, ואת יישומם במספר נושאים בולטים.

The post קובי ורדי – השפעת שיקולי צדק ויושר על ההליך השיפוטי האזרחי appeared first on המשפט.

בתקופה האחרונה אירעו כמה התפתחויות בחקיקה ובפסיקה המצדיקות עיון נוסף בעסקת המקרקעין הנפוצה בישראל – עסקת קומבינציה של מכר חלקי. מדובר בעסקת מקרקעין בה נמכר חלק מן הקרקע תמורת קבלת שירותי בנייה. היינו, בעל הקרקע מוכר את הקרקע לקבלן או ליזם ומקבל בתמורה דירות או יחידות נדל"ן (משרדים, מבנים, וכדומה) בבניין שייבנה. השאלה בדבר מיסוי עסקת הקומבינציה הטרידה רבות את העולם העסקי ואת רשויות המס, ומטרתו של מאמר זה לבחון, בין היתר, את השלכות המס של עסקת קומבינציה של "מכר חלקי" לאור תיקוני החקיקה האחרונים שהתקבלו ופסקי הדין של בתי המשפט בעניין זה.
לשם כך, אבחן תחילה את ההבחנה בין עסקת קומבינציה של מכר חלקי לבין עסקת קומבינציה של מכר מלא. לאחר מכן, אבחן את חבות המס בעסקת מכר חלקי, לרבות לצורך חוק מיסוי מקרקעין, ונפקויות עסקה זו בנוגע למס הכנסה ולמסי רכישה ומכירה.

The post יצחק הדרי – נפקויות המס של עסקת קומבינציה של מכר חלקי appeared first on המשפט.

ביום 31.05.05 תוקנו תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), משפורסמו ברשומות תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 3) התשס"ה- 2005 (להלן: תיקון מס' 3 ; התיקון). תיקון מס' 3 חולל שינוי עקרוני בסדרי-הדין הנוגעים לעדויות מומחים, עניין המעסיק את בתי-המשפט בדרגה ראשונה כדבר שבשגרה. התיקון עוסק בהגשת חוות-דעת מומחים מטעם הצדדים בעניין שאינו רפואי, בהגשת חוות-דעתו של מומחה שמונה מטעם בית-המשפט (בין בעניין רפואי ובין בעניין שאינו רפואי) ובשמיעת המומחים. התיקון קובע בהקשר זה את מועדי ההגשה של חוות-הדעת, את דרכי הגשתן ואת האופן בו ייחקרו המומחים מקום שבו מונה גם מומחה מטעם בית-המשפט. כמו כן נכללה בו הוראה שעניינה בחובת מתן הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות-דעת. עניינים אלה מצויים, כאמור, בלב העשייה השיפוטית, ומכאן חשיבותו של העיון בתיקונים שנעשו בהקשרם ובשאלות הדיוניות השונות הכרוכות בהם. אלא שהעניין שמעורר תיקון מס' 3 בכל הקשור בסוגיית המומחים חורג מן ההקשר הדיוני גרידא הוא נעוץ בטעם נוסף, הקשור בשאלת היחס שבין הוראות התיקון לבין פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א- 1971 (להלן: פקודת הראיות) 3 וכן בהיבטים החוקתיים של התיקון העלולים לעורר השגות. על חלקן של השגות אלה ועל עיקר השאלות הדיוניות והמהותיות שמעורר תיקון מס' 3, נבקש להשיב במסגרת רשימה זו, המוקדשת לזכרו של השופט ד"ר עדי אזר ז"ל.

The post אורי גורן ועופר דרורי – עדויות מומחים לאחר תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 3) התשס"ה-2005: היבטים דיוניים ומהותיים appeared first on המשפט.

בחיבור זה אנסה לעמוד על היבטיו השונים של עיקרון זוטי דברים (de minimis), ובעיקר על השלכותיהם האפשריות של מיקומו, ניסוחו ותחולתו הרחבה של העיקרון, כפי שאומצו על ידי הצעת חוק דיני ממונות, אשר ראתה בו אחד מעקרונות היסוד של הקודקס האזרחי החדש.

The post אבישי אדד – עקרון "זוטי דברים (de minimis) כעקרון יסוד בהצעת חוק דיני ממונות, התשס"ו-2006* (הקודקס האזרחי החדש) appeared first on המשפט.

במסגרת רשימה זו, אבחן בראייה קונסטיטוציונית את הפרקטיקה הנוהגת בקרב רשויות התביעה, לפיה כתבי אישום אשר הוגשו בחוסר סמכות מחמת חלוף תקופת ההתיישנות, זוכים לאישורו הרטרואקטיבי של היועץ המשפטי לממשלה. ראשית, אעמוד על סמכות ההעמדה לדין, על חלוקת התפקידים ועל שיקול הדעת התביעתי כפי שהותווה בידי המחוקק לאור חוק הנוער. לאחר מכן, אבחן את הנפקות המשפטית הנובעת מהסכמתו הרטרואקטיבית של היועץ המשפטי לממשלה. לבסוף, אבחן את ההשלכות המשפטיות הנובעות מביטול כתבי אישום בשל פגמים פרוצדורליים בהגשתם.

The post ניר פלסר – העמדתו לדין של קטין לאחר חלוף תקופת ההתיישנות והסכמה למפרע מטעם היועץ המשפטי לממשלה appeared first on המשפט.

הנושא העיקרי של מאמר זה סובב סביב זכותו של חשוד לפרוצדורה אופטימלית, כלומר זו הממזערת סיכונים, ככל שהיא נוגעת לזיהויו כמבצע העבירה. המאמר עוסק בדרך זיהוי חשובה אחת, והיא: מסדר זיהוי חי (פורמלי). במסגרת זו מבקש כותב המאמר לעמוד על מעמדו הראייתי של המסמך העיקרי המיוצר במהלך המסדר, פרוטוקול המסדר. פרוטוקול המסדר מנוהל על ידי עורך המסדר מטעם המשטרה ואמור להיות מפורט, ככל שניתן, ולתעד את הליך הזיהוי לפרטיו כולל ההכנות לקראת המסדר.

The post דורון מנשה – פרוטוקול מסדר הזיהוי כראיה appeared first on המשפט.

מאמר זה יתמקד באפיקים המשפטיים המחזירים את הייון לנקודת ההתחלה שלו, לאחר שהגיע לשלב מתקדם או סופי (כגון בפרק הזמן לאחר שפסק הדין בעניין זה או אחר הפך לחלוט), ובפרוצדורות השונות הקיימות להחזרת הדיון כאמור. ננסה לבחון מהם אותם הבקיעים בחומת סופיות הדיון, המאפשרים את פתיחת הדיון מחדש, ומהם אותם המצבים שבהם נסוג עקרון "מעשה בית דין" מפני "עקרונות של צדק". אגב כך ננסה לגלות מגמות חדשות בתפישת יציבות המשפט, אחידותו,סופיותו והבקעת המחסומים הפרוצדורליים לפתיחתו מחדש.

The post חמי בן-נון – משפט חוזר אזרחי ופלילי, הדין הנוהג ומגמות חדשות appeared first on המשפט.

סוגיית הבאת ראיות על ידי בעלי הדין, שלא על פי סדרן, מעסיקה לא אחת את בתי המשפט. זאת, משום אופיה של שיטת המשפט הנהוגה בישראל, שהיא אדוורסרית, קרי, בעיקרו של דבר, בעלי הדין הם אלה הנושאים ב"עול" הבאת הראיות לפני בית המשפט. זאת, בניגוד לשיטה האינקוויזיטורית, שלפיה ביתהמשפט הוא זה הנושא, במהלך הדיון המשפטי, בנטל לחקור ולדרוש בעובדות בראיות. מחד גיסא השמירה על הסדר הדיוני שנקבע לניהול ההליך המשפטי, מאידך גיסא הצורך לנהוג בגמישות ולו בלבד משום החשש שאימוץ קו נוקשה של הקפדה על סדרי דין יביא, בסופו של דבר, לעיוות דין הביאה לקביעת ההלכה בסוגיה אם להתיר קבלת ראיה שלא במסגרת הדיונית.
ברשימה זו ייבחנו חשיבותה של המסגרת הדיונית שנקבעה להבאת ראיות ומשמעותה, לצד החשיבות להתיר הבאת ראיות, שלא על פי סדרן, תוך התמקדות בהליך הפלילי.

The post יוסף אלרון – קבלת ראיות שלא על פי סדר הדין appeared first on המשפט.

The post נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) אהרן ברק – הספד לזכרו של השופט עדי אזר ז"ל appeared first on המשפט.

נכתב על ידי נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש.

The post נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש – דברים לזכרו של השופט עדי אזר ז"ל appeared first on המשפט.