המאמר עוסק במספר נושאים: תפקידה של מערכת החינוך בהטמעת האמנה בדבר זכויות הילד; שינויים המקדמים את הטמעת זכויות הילדים במערכת החינוך מאז אשרור האמנה; מגמות ושינויים חברתיים המסכנים את קידום זכויות הילדים במערכת החינוך.

מערכת החינוך היא המערכת העיקרית שבאמצעותה ניתן להטמיע את עקרונותיה של האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד בקרב ילדים ומבוגרים כאחד. זאת, משום שהיא נחשבת לסוכן הסוציאליזציה העיקרי של החברה ולבעלת השפעה מרכזית על עמדות ועל התנהגויות אזרחיותן. המדינה מחייבת בחוק את הימצאותם של ילדים במסגרות חינוך לאורך שנים רבות. לפיכך התחייבות המדינה ליישם את עקרונות האמנה בתחום החינוך חייבת לקבל ביטוי מלא במסגרות אלו.

The post בלהה נוי – מצבן השברירי של זכויות הילדים במערכת החינוך appeared first on המשפט.

שיח זכויות הילד בישראל אינו קשוב דיו לסבלם של ילדים ומשפחותיהם, ובמידה רבה אינו נענה לתביעת הצדק שלהם הצומחת מסבל זה. כוונתנו לפרטים העומדים לנגד עיניו של מקבל ההחלטות הרואה עצמו אחראי כלפיהם חרף "אחרותם" זרותם. כמה ועדות ממלכתיות נתנו אמנם את דעתן לנושא, ביניהן: ועדת רוטלוי, ועדת גילת וועדת שניט, אולם טרם הונחו על שולחן הכנסת הצעות חוק שנותנות מענה ממשי ומקיף לסבלם של ילדים ושל משפחותיהם או לתביעות הצדק שלהם, כמו למשל, הצעה להסדר מקיף להקניית זכויות חברתיות לילדים במשפחותיהם ובקהילותיהם, הצעה לכינון נציבות קבילות ילדים ממלכתית שמעמדה ותקציבה מעוגנים בחוק או הצעה למועצה מדעית שתכוון מדיניות ילדים ונוער בישראל.

The post יאיר רונן וישראל צבי גילת – האומנם שיח זכויות הילד בישראל עושה צדק עם הילדים ומשפחותיהם? appeared first on המשפט.

פלונית, ילדה כבת 12, מבקשת מבית המשפט להורות להוריה ולבית החולים להפסיק טיפול רפואי שניתן לה, הפוגע, לטענתה, בזכותה לכבוד וזאת מנימוקים דתיים או אחרים. מקרה זה על אינספור גרסאותיו האפשריות מעורר שאלות רבות באשר ליחסים המורכבים שבין הילדה, הוריה ומשפחתה והמדינה בכללותה, אך נראה שהשאלה הראשונה הנה: היש להתחשב ב"טובת הילדה" או ב"זכויות הילדה" ומה היחס בין שני מושגים אלו? המאמר יעסוק בדרך שמציעה ועדת רוטלוי לקבל החלטה בעניינה של ילדה – דרך המבוססת על תפיסת טובת הילדה ככוללת את זכויות הילדה. ביסוד ההצעה עומדת ההבחנה הבסיסית בין מהות ההחלטה (מהי טובת הילדה?) לאופן קבלתה (איך נקבעת טובת הילדה?), ולבסוף נידון האיזון בין טובת הילדה לטובת הזולת (מהו משקל טובת הילדה?).

The post רוברט ליכט־פטרן – קבלת החלטה בעניינה של ילדה – לקראת השלמה בין טובת הילדה לזכויות הילדה appeared first on המשפט.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד שאושררה על ידי מדינת ישראל ב-1991, קובעת, בין היתר, בסעיף 12(1) כי "מדינות חברות יבטיחו לילד המסוגל לחוות דעה משלו את הזכות להביע דעה כזו בחופשיות בכל עניין הנוגע לו, תוך מתן משקל ראוי לדעותיו, בהתאס לגילו ולמידת בגרותו". עוד מוסיפה האמנה, בסעיף 12(2) כי "למטרה זו תינתן לילד הזדמנות להישמע בכל הליך שיפוטי או מינהלי הנוגע לו במישרין או בעקיפין, באמצעות נציג או גוף מתאים, בצורה המתאימה לסדרי הדין שבדין הלאומי".

The post דפנה הקר – הדרת ילדים מהליכי גירושין appeared first on המשפט.

אמנם הסטטוס של ילדים כבני אדם מקובל כיום בעולם, אך חשוב לזכור כי הוא התפתח רק בדורות האחרונים. כיום יש בסיס משותף ורחב לתפיסה שהילד הוא יצור אנושי ומתפתח אשר יש להעניק לו מגוון זכויות, החל מהגנה על שלומו ועל בריאותו ועד אוטונומיה וכבוד לדעותיו ולרצונותיו. העדות הישירה ביותר לכך היא הקבלה האוניברסלית של האמנה בדבר זכויות הילד, אשר נחתמה ואושררה על ידי כל מדינות העולם, מלבד ארצות-הברית וסומליה. האמנה היא החוזה המקיף ביותר בנוגע לזכויות אדם, העוסק במגוון רחב של סיטואציות האופייניות לילדים. זהו מסמך כוללני ואינטגרטיבי היוצר את מערכת הסטנדרטים המקיפה ביותר והמקובלת ביותר בעולם בנוגע לילדים, שהושגה עד כה.

The post אשר בן־אריה, רות נחנסון וחניתה קושר – זכות הילדים להתפתחות – תפיסות ועמדות של ילדים ישראלים ופלסטינים בנוגע לזכויות הילד appeared first on המשפט.

בינואר 2005 קיבל בית המשפט העליון את ערעורן של ד"ר טל ירוס-חקק וד"ר אביטל ירוס-חקק על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר קבע, כי על פי המצב המשפטי הקיים הן אינן זכאיות לאמץ זו את ילדיה של זו. שתי הנשים, אשר חיות יחד כבנות זוג ומנהלות משק בית משותף, ילדו שלושה ילדים מתרומות זרע אנונימיות. כל אחת מהו מונתה כאפוטרופסית של ילדי רעותה, ובמקביל הן ביקשו לאמץ זו את ילדיה של זו, משום שאימוץ יוצר בין ההורה וביו הילד הורות משפטית מלאה, ממש כמו ההורות הביולוגית. במקביל למתן צווי אפוטרופסות, המשיכו המערערות בבקשתן לקבל צווי אימוץ. כאמור, בקשתן נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי.

The post צבי טריגר – משפחות חורגות ו"רישיון הורות": מחשבות על הקשר בין הכרה בזכות להורות ובין הכרה בזוגיות בעקבות ע"א 10280/01 ירוס-חקק נ' הי"מ appeared first on המשפט.

בעשורים האחרונים מתרחש בארץ ובעולם תהליך לקידום יישומה של תפיסת זכויות הילדים בהקשר של ההשמה החוץ-ביתית. תפיסה זו מעוגנת באמנה בדבר זכויות הילד. בארץ כולל מהלך זה עשייה ענפה ומגוונת של גורמים רבים באקדמיה, במשרדי הממשלה ובשטח. בין היתר כוללת עשייה זו את עבודתה של ועדת המשנה בנושא השמה חוץ-ביתית שפעלה במסגרת הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, בראשות השופטת רוטלוי (להלן: "ועדת רוטלוי"). ועדת משנה זו, שהורכבה מצוות מומחים בין-תחומי, ואשר למחברים היה חלק מרכזי בהובלתה, בחנה את מכלול זכויותיהם של ילדים בהשמה חוץ-ביתית בישראל, והמליצה על האופן שבו ראוי לעגנן בחקיקה. זאת, במסגרת דו"ח שהוגש לשר המשפטים בשנת 2003, שבמרכזו המלצה לייהצעת חוק השמה חוץ-ביתית של ילדים" (להלן: "ההמלצה").
מאמר זה מבקש לקדם את הדיון באחד מן ההיבטים הנוגעים ליישום תפיסת זכויות הילדים בהשמה החוץ-ביתית – הוא ההיבט הנוגע לזכותם לתלונה.

The post תמר פלד־אמיר ורמי בנבנשתי – זכותם של ילדים בהשמה חוץ-ביתית לתלונה – רציונל ומתווה של מנגנון למימושה appeared first on המשפט.

בע"פ 4596/98 פלונית נ' מ"י, קובעת השופטת ביניש כי "היום בעידן שלאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובעידן שלאחר הצטרפות ישראל לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד", אין להתיר עוד שימוש בענישה גופנית כלפי ילדים. הצגת התקופה שלאחר הצטרפות ישראל לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד משנת 1989 כעידן חדש בפסק דין זה ומספר פסקי דין נוספים שנתנו על ידי בתי משפט בערכאות השונות בתחילת שנות התשעים, מצביעה לכאורה על שינוי תפיסתי עמוק הנקשר קשר ישיר וגלוי להצטרפות ישראל לאמנה. מטרת מאמר זה היא לבחון עד כמה אכן השפיעה האמנה על הפסיקה הישראלית ואם באמת הביאה לעידן חדש בפסיקה.

The post תמר מורג – פסיקת בתי המשפט שלאחר הצטרפות ישראל לאמנה בדבר זכויות הילד – האומנם עידן חדש? appeared first on המשפט.

זכות גדולה נתגלגלה לידיי, להיות חברה בוועדת האו"ם לזכויות הילד (להלן: "הוועדה"). שמונה שנים מלאות סיפוק כיהנתי בה, שנתיים מהן שימשתי גם כסגנית יו"ר הוועדה ושנתיים – כדווחית שלה. מתוקף תפקידים אלה הייתי במרכזה של ההתרחשות הגדולה, שאני מעזה לכנותה "המהפכה התרבותית האוניברסלית", המתחוללת בתחום זכויות הילד. חברותי בוועדה ותפקידיי השונים בה לימדוני לראות ממעוף הציפור את תהליכי השינוי הגלובליים והפנים-מדינתיים במהלך התרחשותם ולפתח תובנות משלי בדבר משמעותם והשלכותיהם. מזווית ראייה מיוחדת זו אני מבקשת לחלוק עמכם הרהורים בשאלת פעלה האוניברסלי של האמנה בדבר זכויות הילד.

The post יהודית קרפ – אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד – מטה קסם או מקסם שווא appeared first on המשפט.

שינוי מעמדם של ילדים בחברה וראייתם כבני אדם נושאי זכויות נפרדות ומובחנות מזכויות הוריהם וכאוכלוסייה ייחודית ומובחנת, הנו תהליך משפטי וחברתי, שאנו נמצאים בתחילתו – תהליך שמטבעו מחייב זמן על מנת שיובן, יופנם ויוטמע בחברה ובעולם המשפט.

בשינוי זה עסקה הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה (להלן: ייהוועדה"), שבראשה עמדתי במשך למעלה משש שנים ואשר הגישה את המלצותיה בשנת 2003 לשר המשפטים. המלצות הוועדה, שהוגשו בשישה דו"חות העוסקים בתחומים שונים, נועדו להתאים את החקיקה בישראל לאמנה בדבר זכויות הילד מ-1989. הדו"חות, כל אחד בתחומו, מביאים היבטים של אחריות המדינה ורשויותיה לצד אחריותם של הורים או אנשים אחרים הממלאים את תפקידם של ההורים מכוח הוראות החוק.

The post סביונה רוטלוי – אחריות המדינה בקידום זכויות ילדים appeared first on המשפט.