שלגי וצבי כהן זיכו אותנו בשנת 2000, במהדורה שנייה ונרחבת של ספרם "סדר הדין הפלילי", שהתפרסם עוד בשנת 1981 ותרם את תרומתו בשנים שבאו לאחר מכן להעמקת הידע המשפטי של העוסקים בתחום הפלילי. מאז שנת 1981 חלו שינויים רבים בסדר הדין הפלילי, הן בחקיקה והן בהתפתחות הפסיקה בתחום. שינויים אלה קיבלו ביטוי נרחב במסגרת הספר. חיבורם הנוכחי, פרי עבודה דקדקנית ומאומצת, מתפרס על פני 500 עמודים, לעומת המהדורה הראשונה שכללה 271 עמודים בלבד. חיבורם כולל עשרים ושלושה פרקים: הפרק הראשון הנו מבוא; הפרק השני עוסק בסמכויות בית המשפט. לאחר מכן מתאר הספר את ההליך הפלילי כפי סדרו הכרונולוגי, החל מההליכים הפרלימנאריים של חקירה, חיפוש ותפיסת ראיות, גביית עדויות, מעצרים, ואחרים; בהמשך עוסק הספר בהליכי העמדה לדין, האישום, שמירת ראיות ועיון בהן; לבסוף, מתמקד החיבור בסוגיות הרלוונטיות לניהול המשפט ולבירור האשמה, הערעור ואף עוסק בדיון נוסף ובמשפט חוזר.

*תודה למערכת נבו על העותק המקוון של המאמר.

The post מיכל קירש – מימוש זכויות הפרט וחירויותיו במסגרת סדר הדין הפלילי appeared first on המשפט.

שלושה מלומדים בתורת המשפט הציבורי, הפרופסורים רות גביזון ומרדכי קרמניצר וד"ר יואב דותן חברו לכתיבת ספר זה. לפי תכנית מסגרת שקבעו לעצמם מראש הוטל על דותן לתרום לספר חלק תיאורי-היסטורי על פסיקתו של בג"צ מראשית ימיו כאשר ירשנו אותו ממקורו בימי המנדט הבריטי ועד לחתימת הספר לפני כשנתיים. גביזון וקרמניצר כתבו את שלהם בצורת דו-שיח שאליו רומזת הכותרת שנתנו לספר; גביזון מייצגת את המתנגדים למעמדו הדומיננטי של בית המשפט העליון, במיוחד בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, שכבש לעצמו מעמד מעל ליתר רשויות השלטון במדינה, בעוד שקרמניצר מלמד סניגוריה על כל הנובע ממעמד זה של שליטה מלאה.

The post רות גביזון, מרדכי קרמניצר ויואב דותן – אקטיביזם שיפוטי – על "אקטיביזם שיפוטי: בעד ונגד מקומו של בג"ץ בחברה הישראלית" מאת משה לנדוי appeared first on המשפט.

ניזוקים, אשר סבלו נזקי גוף כתוצאה מעוולתו של מאן דהוא, זקוקים, לא אחת, לטיפולים רפואיים, לתרופות, לעזרים רפואיים ולטיפולים שיקומיים. בין אם עסקינן בטיפולים רפואיים להם נזקק הניזוק ממועד הפגיעה ועד למתן פסק הדין, ובין אם עסקינן בטיפולים רפואיים להם ייזקק הניזוק בעתיד, נדרש בית המשפט להעריך במקרים מסוג זה מהו הפיצוי לו זכאי הניזוק בגין ההוצאות הרפואיות שנגרמו ושעתידות להיגרם לו עקב הפגיעה. בעשותו כן, על בית המשפט להנחות עצמו על ידי עקרון השבת המצב לקדמותו, כפי שפורש בפסיקה, ולבחון מהו הטיפול הרפואי שעל הניזוק לקבל בעקבות מעשה הנזיקין, אשר יעמידו, ככל האפשר, במצב בו היה נתון לולא מעשה הנזיקין, הכול בהתאם לצרכיו האינדיבידואליים של הניזוק.

The post נילי קרקו אייל ורון ורד – פיצוי גלובלי לניזוק בגין הוצאות רפואיות: בעקבות ע"א 6431/96 בר זאב נ' מוחמד appeared first on המשפט.

ברשימה זו אעסוק בפסק הדין בעניין הר-שפי, אשר הורשעה בעבירה של אי-מניעת פשע: אי-מניעת רצח ראש הממשלה. תחילה אבחן את הוראות החוק וההלכה הפסוקה בנושא זה, בהמשך אדון בפסק הדין בעניין הר-שפי, וכשכל זאת באמתחתנו אנסה לגבש דעה ולסכם.

The post מיכל פרידלנדר – אי-מניעת פשע: היקפה הראוי של העברה: לאור פסק הדין בעניינה של מרגלית הר-שפי appeared first on המשפט.

בית המשפט לענייני משפחה הוקם על פי חוק מיוחד שנתקבל בכנסת בשנת 1995, הוא חוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה – 1995. בית המשפט מקביל בדרגתו לבית משפט השלום, וערעורים על פסקי דינו נשמעים בפני בית המשפט המחוזי. בית המשפט קיים מזה כשש שנים בלבד (ובכמה מחוזות שיפוט אף למטה מתקופה זו), כך שהוא עדיין נמצא בחיתוליו. מכאן גם ניתן להבין, ובשים לב ל"תקופת חייו" הקצרה של בית המשפט, שפסק דין כה חשוב בעניין סמכותו, כמו פסק הדין בעניין חבס, ניתן אך לפני זמן קצר יחסית. בבסיס הולדתו ויצירתו של בית המשפט מצויות המלצות הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה, בראשותו של כבוד השופט אלישע שיינבוים ז"ל (להלן: "ועדת שיינבוים" או "הוועדה").

The post עמוס זמיר – בית המשפט לענייני משפחה – סמכויותיו הנרחבות: בעקבות רע"א 6558/99 חבס נ' חבס appeared first on המשפט.

פסק הדין מספטמבר 2000 של בית המשפט לערעורים באנגליה בעניין ניתוח להפרדת שתי תאומות סיאמיות שתוצאתו הישירה הנה מותה של אחת מהתאומות דקות ספורות לאחר ניתוח ההפרדה, כשללא ההפרדה היו צפויות שתיהן למות בפרק זמן של כשישה חודשים. בפסיקתו, דן בית המשפט בהגנת הצורך בהקשר של רצח, ויישם אותה במקרה זה על אף ההתנגדות המסורתית של המשפט המקובל להגנה זו. בית המשפט נעזר, בין היתר, גם בעמדת המשפט העברי לגבי הפרדת תאומים סיאמיים הכרוכה במותו של אחד מהם, כדי להגיע להחלטתו בפרשה זו.

*תודה למערכת נבו על העותק המקוון של המאמר.

The post דניאל סינקלר – דוחין נפש מפני נפש: היבטים משפטיים והלכתיים בסוגיית הפרדת תאומים סיאמיים appeared first on המשפט.

בפסיקה האזרחית, הוכרה זכותו של הילד כבעל דין נפרד בענייני מזונות, עד כדי כך שנפסק כי התדיינות או הסכמים בין הורים, במסגרת הליכי גירושין, בעניין מזונות הילד אינה חוסמת את דרכו של הילד לתביעה נפרדת ועצמאית בנושא מזונותיו, אפילו אם ההורים ייצגו או התיימרו לייצג את ילדם. לעומת זאת, השאלה בדבר החזקת הילד נתפסה כעניין שבין ההורים, ולא הוכרה זכות הילד כבעל דין נפרד. יש מקום רב לביקורת על תפיסה זו, כפי שיפורט בהמשך. בכל אופן, חידושי חקיקה ופסיקה מבטאים את המגמה החדשה להכרה בזכות הילד כבעל דין בענייניו, לרבות בעניין החזקתו. מאמר זה בא להוכיח, כי יש להרחיב את ההלכה הפסוקה בעניין מעמד הילד כבעל דין נפרד בנושא מזונותיו, אף לנושא החזקתו.

The post מיכאל קורינאלדי – מגמות חדשות בדיני החזקת ילדים appeared first on המשפט.

באנו אל היכל המשפט וברצוננו להבין את אשר נעשה בהיכל מכובד זה של החברה הישראלית. זאת נעשה דווקא בין השבילים הנפתלים של תחום "דיני המשפחה" בישראל, תחום קרוע ומאוחד כאחד, בין דתיות לבין חילוניות, בין התקדמות בינלאומית לבין שמרנות מקומית. הגענו לצומת דרכים בתחום זה, צומת המערב שני נושאים מורכבים מאוד: נושא השינוי בתפיסת מושג "התא המשפחתי" ונושא "טובתו של הילד" – צומת אליו הוביל אותנו פסק הדין בעניין ברגר-קדיש.

The post חנן גולדשמידט – אימוץ, ידועים בציבור והומוסקסואליות: השלכות משפטיות של הפסיקה בנוגע לאימוץ על ידי זוג חד-מיני appeared first on המשפט.

במהלך העשור האחרון התפתחו ברחבי העולם סוגים שונים של הכרה משפטית בבני זוג מאותו המין כ"משפחה". בניגוד למשפט הישראלי, המכיר בזוגיות הומוסקסואלית באופן נקודתי בלבד במספר מצומצם של תחומי משפט, ניתן למצוא במשפט המשווה הכרה סטטוטורית מקיפה בקשרי הזוגיות החד-מינית. עקב מחקר שערכתי בנוגע לסטטוס המשפטי של זוגות חד-מיניים במשפט המשווה, מצאתי לנכון לסווג הסדרים אלו לארבע קטגוריות רחבות של הכרה משפטית בזוגיות הומוסקסואלית ולמספר קטגוריות משנה המיוחדות באופיין למדינה זו או אחרת.

The post יובל מרין – נישואין בין בני זוג מאותו המין והכשל שבאלטרנטיבות לרגולציה משפטית של זוגיות חד-מינית appeared first on המשפט.

המשפט הפרטי הוא ערש המשפט. עוד בטרם נוצרו המסגרות החברתיות שברבות הימים תקבענה חובות וזכויות ביחסים בין אדם לרשות, הוסדרו משפטית-נורמטיבית היחסים בין אדם לחברו. אלה הוסדרו על בסיס חכמת המשפט בין שזו נבעה ממקור אלוהי
ובין שנוצרה על ידי חכמים או שופטים. התארגנות החברה האנושית במסגרת מדינתית, הביאה לנטילת חלק הולך וגדל מצד המחוקק, בהסדרת היחסים בין בני האדם. לתוך הסדרת יחסים אלה הוחדרו עקרונות שעניינם דאגה לרווחת החברה והמדינה שלא תמיד נועדו להגן על אינטרטים פרטיים של אזרחים. כך נוצרו עקרונות המשפט הציבורי שחלחלו אל תוך המשפט הפרטי. היו שראו בחלחול זה איום על מעמדו המרכזי של המשפט הפרטי וקראו להוציאו מידי המחוקק האינטרסנט ולהחזירו אל חיק "חכמת המשפט"'. כיום ניטשטשו במידה רבה התחומים בין המשפט הפרטי והציבורי. זכויות יסוד ועקרונות יסוד ערכיים ונורמטיביים משמשים בשני תחומים אלה ומהווים תשתית משותפת להם.

The post עקרונות כלליים במשפט הפרטי appeared first on המשפט.