The post סקירת ספרים appeared first on המשפט.

החיפוש אחרי יסוד רעיוני של המשפט הינו אתגר הממריץ לא רק את המשפטנים, אלא גם את המצפון של כל אדם. ואמנם, צורך טבעי של המין האנושי הוא לנסות לשחרר, עד כמה שאפשר, את הנורמות של החיים החברתיים מהשפעתן המשתנה של
הנסיבות, לתת להן מגן מפני שרירות הלב והתועלתיות של הרגע החולף ואפילו לצופפן תחת חסות ערך עליון.

המאמר סוקר את ההיסטוריה של המשפט הרומי, ומראה כי על אף הסברה שמשפט זה התאפיין בגישה פוזיטיביסטית טהורה, הרי שניתן לזהות בו גם היבטים ממשפט הטבע.

The post מאיר מינרבי – Jus Naturale appeared first on המשפט.

בנוף הישראלי, ובמיוחד זה של שנות החמישים, היוותה "שורת המתנדבים" תופעה ייחודית. היו אלה קומץ צעירים נלהבים יוצאי צבא בשנות העשרים לחייהם, בני טובים שמקורם בממסד. "השורה" החלה את דרכה בהוראת עברית ובהדרכת עולים במעברות
וזכתה לתמיכה כספית וציבורית מגופים ממסדיים ומאנשי-ציבור. משנטלו על עצמם אנשי "השורה", בנוסף, תפקיד של חשיפת שחיתויות וקידום טוהר-המידות, התנער מהם הממסד והעמיד עצמו בכל כוחו נגדם. פרסומים בנושא שחיתויות סיבכו את
"השורה" במשפט-דיבה, שנתפרסם בשם "בן-גוריון נגד שורת המתנדבים"! . המשפט, המחלוקת הציבורית, והתנערותו של המשטר,גרמו בסופו של דבר לחיסולה של "השורה". תופעה דומה לזו של "השורה" לא נשנתה בארץ מאז ועד היום. הפרשה אירעה באקלים החברתי הסגור של שנות החמישים, ימי ראשית המדינה, ימים בהם הביקורת הציבורית וחופש-הביטוי במובנו הרחב, נתונים היו בחיתוליהם. המשפט הישראלי צעד כברת-דרך רבה מאותם ימים. רשימה זו עניינה בגלגוליה המשפטיים של הפרשה, תוך ניסיון לענות במסגרתה על השאלות הבאות :

1 ) מהו תרומתו של פסק-הדין במאבק לטוהר-המידות ולמלחמה בשחיתות?

2 )מהם גבולותיו וסייגיו של המאבק לטוהר-המידות?

3) האם חלו שינויים בכלים המשפטיים העומדים לרשותנו כיום והמסייעים במאבק
לטוהר-המידות ?

The post יורם רבין – "שורת המתנדבים" ומשפט ההיסטוריה appeared first on המשפט.

ב-21.3.1993 נעשה הסכם בין משלחת ארכיאולוגים מצרית לרשות העתיקות הישראלית. בהסכם שני סעיפים : "הוסכם בין המשלחת לרשות העתיקות הישראלית כי כל הממצאים הארכיאולוגיים שנחשפו בסיני יושבו למצרים בתוך שנתיים ולא יאוחר מ- 31.12.1995. אותם מסמכים שכבר נחקרו ותועדו יושבו למצרים בתוך חודשיים." נמסר שישראל ביקשה ממצרים שמתוך מאות הפריטים שנחשפו, יושאלו לה עשרים וארבעה פריטים, בעלי השייכות מיוחדת למורשת היהודית, על מנת שאלה יוצגו דרך קבע במוזיאון ישראל. הבקשה סורבה  ואחרוני הממצאים הועברו למצרים בדצמבר 1994.

המאמר עוסק בשתי שאלות משפטיות המתעוררות נוכח מצב עובדתי זה:
(א) היתכן שמוטלת על ישראל חובה "להשיב", לא פחות ולא יותר, את מורשת אבותינו, שחפרנו בסיני, ביהודה ושומרון, ברצועת עדה ובגולן? (ב) האם המצב בו ממשלת ישראל, או מי שפועל מטעמה, מוסמך לתת בשמה התחייבויות מעין אלה, כמו גם התחייבויות חשובות אחרות במישור הבינלאומי, ללא דיון ציבורי, וללא שיתוף של שום גוף נבחר, ובלי שיהיה לכנסת, או לעם, שום מעמד בתהליך קבלת ההחלטות, הוא מצב מתוקן , או אף נסבל ? האם ראוי שהסכמים בינלאומיים והסכמים מדיניים , מסוגו של הסכם קהיר, ייחתמו במחשכים הרחק מעינו הבוחנת של הציבור ? ואף לאחר שנעשו לא תמיד יופיעו בפרסום רשמי ? השאלה הראשונה היא מתחום המשפט הבינלאומי-פומבי. השנייה – שאלה מובהקת של המשפט החוקתי הישראלי.

The post טליה איינרהורן – התקשרות בהסכמים בינלאומיים ומדיניים: הדין המצוי איננו רצוי appeared first on המשפט.

המאמר דן בחוזה השלום שחתמה ישראל עם ירדן ובכלל זה המאמר עומד על מושג חוזה השלום ; הגבול ; המים ;הביטחון ; היחסים הבילטרליים והנורמליזציה ; הפליטים ; והמקומות הקדושים לאסלאם בירושלים.

The post אליקים רובינשטיין – חוזה השלום עם ירדן appeared first on המשפט.

חקיקתו של תיקון מספר 94 לפקודת מס הכנסה , הידוע גם כ"חוק המיזוגים והפיצולים, והסערה שהתעוררה סביב ביטול הפטור על רווח הון ממכירת ני"ע בבורסה שבו וחידדו את בעיית דרכי החקיקה של חוקי המס בישראל.

ראוי לבחון איכותה של חקיקה, בשני מישורים: האחד, בחינת מטרת המציעים – האם היא ראויה, האם תביא תוצאות הרצויות לחברה הישראלית; מהי עלות השגת המטרה הרצויה; מי המרוויחים ומי המפסידים. המישור השני, המשפטי, הוא בחינת תהליך הפיכת הנורמה שנבחרה לנורמה משפטית מחייבת; האם הניסוח מוצלח, האם בעיות הפרשנות שיתעוררו לנוכח חקיקתה של הנורמה החדשה הן בכמות וברמה סבירות, האם נוסח החוק מבטא נאמנה את הכוונה המקורית של המציעים.

The post יוסף אדרעי – על חקיקת מיסים: חקיקה ראשית, חקיקה מנהלית וחקיקה שיפוטית בישראל appeared first on המשפט.

יחסית לשינויים מרחיקי הלכת שעשה תיקון 39 בתחום אחר של הצורות הנגזרות, דהיינו הצדדים לעבירה , חידושי החוק, ככל שהדבר נוגע לניסיון – צנועים יחסית ואף-על-פי-כן, יש להם חשיבות בשל כך שיש בהם ביטוי להשקפה אידאולוגית ומעשית שונה מזו ששררה קודם לכן . מאמר זה דן בשינויים אלה לא לפי סדר חשיבותם, אלא תוך שמירה על הסדר ה"דידקטי" המקובל של ניתוח עבירה, מהיסוד העובדתי אל היסוד הנפשי, משם לעונש ולאחר מכן לפטור החדש מאחריות בניסיון.

The post דן ביין – הערות לעבירת הניסיון לאור תיקון 39 לחוק העונשין appeared first on המשפט.

המאמר עוסק בשאלה האם ניתן להעמיד את המדינה לדין בגין עבירות שהיא מבצעת, או שמא רשאית היא
להפר הן את חוקיה שלה והן את חוקי העזר של הרשויות המקומיות לסוגיהן, בלא להסתכן בסנקציה עונשית כלשהי.

The post יעקב פוטשבוצקי – המדינה כעבריין appeared first on המשפט.

חוק-יסוד: כבוד-האדם וחירותו שינה את מערך הזכויות הפלילי מיסודו. זכותו של אדם לחירות עוגנה. יש לה השלכה מהותית על ההליך הפלילי. זכות זו נאבקת בגדרו, אולי יותר מאשר בכל מגזר אחר של המשפט, על הבכורה. בתוך כך הוכרה זכותו של אדם להליך ראוי. משמעות הדברים היא שינוי של הפירמידה הערכית. סדרי הדין הפליליים "עלו כיתה". מענף פרוצדורלי הם הפכו לכלי מרכזי בשירות זכות היסוד החוקתית. אם זכויות הנאשם במשפט הפלילי נגזרו עד היום מהוראות סדרי הדין, "מעתה ייגזרו הוראות סדרי הדין הפלילי מזכויות האדם המוגנות בדבר הליך פלילי".

במסגרת המאמר נטען כי הדוקטרינה של ההגנה מן הצדק יכולה לשמש בסיס להעלאת טענה מוקדמת שעניינה בשמירת הזכות החוקתית להליך ראוי. היא משלבת יסודות מהישן (סמכות טבועה של בית-המשפט בעיכוב הליכים) ומהחדש (הזכות החוקתית להליך ראוי). למעשה הזכות החוקתית מעניקה צביון חדש, ואולי מסגרת תכנית ברורה יותר לכוח הטבוע של בית-המשפט.

The post בעז אוקון ועודד שחם – הליך ראוי ועיכוב הליכים שיפוטי appeared first on המשפט.

שוב יצאה לה הלכת שיתוף הנכסים בין בני-זוג – כשהיא עוטה את גלימת ה "חוזה מכללא" – לכבוש לה מחוזות חדשים: בפסק-הדין בבג"צ 1000/92 בבלי נגד בית-הדין הרבני הגדול נקבע , כי גם על בתי-הדין הרבניים, ולא רק על בתי-המשפט האזרחיים, לפסוק על- פיה. הלכת בבלי שינתה את ההלכה שהייתה מקובלת כל השנים, לפיה בית-הדין הרבני דן על-פי הדין המקובל עליו והנוהג בו, שהוא הדין היהודי. למרבה האירוניה, אך כדרכם של בתי-המשפט, הסתמך שינוי ההלכה הזה על תקדימים שונים, שלדעת בית-המשפט יש בהם כדי לסייע לעמדתו החדשה.

תכליתה של רשימה זו היא להבדיל בין הרטוריקה שבפסקי-הדין שבסוגייתנו ממהותם ואת הקליפה מן התוך. בעיקר נעסוק בבחינתו של אחד האמצעים אותם נקטו בתי-המשפט בבואם לקבוע את גבולות הסמכות של בתי-הדין בסוגיית יחסי-הרכוש שבין בני-הזוג, דהיינו האמצעי של ההסכם מכללא.

The post ברכיהו ליפשיץ – תוכן וקליפה בהלכת שיתוף הנכסים appeared first on המשפט.

המאמר דן בשאלה,  האם דינם של בני-זוג השותפים במקרקעין כדין שותפים רגילים, או שמא יש לראותם בהקשר כללי יותר של דיני המשפחה, אשר במסגרתם יש לשקול שיקולים נוספים ואחרים, כמו זכויות האישה למדור, טובת הילדים וכדומה. עוד ינסה המאמר לבדוק את הדין הקיים בנושא פירוק השיתוף בין בני-זוג, לבחון את מגבלותיו, ולהציע פתרונות למצבים שונים העשויים להיווצר בין כני-זוג המתגוררים יחדיו בדירת מגורים. עוד נעסוק בשאלת חלות הסדר הפירוק שבחוק המקרקעין על זכויות בלתי רשומות, כמו זכויות על-פי הילכת השיתוף, וכן בדינים הנוספים החלים על פירוק שיתוף במקרקעין בין בני-זוג, מידת חלותם ובאיזו מידה על בית-המשפט להתחשב בהם, אם בכלל.

The post דן ארבל – פירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג appeared first on המשפט.

בפסק-דין שראה אור זה מכבר, קבע בית-הדין הארצי לעבודה, כי עובד שהואשם הגניבה ממעבידו, וזוכה בפלילים, אין המעביד רשאי להוכיח את מעשה הגניבה במסגרת תביעה אזרחית שהוגשה על-ידי העובד לבית-הדין לעבודה, לתשלום פיצויי פיטורים (להלן : פסק-דין בנג'ו). על הלכה זו חזר בית-הדין לאחרונה בפסק-דין נוסף. על-פי חוק פיצויי פיטורים, עובד שעבד אצל מעביד אחד במשך שנה ברציפות לפחות, זכאי לפיצויי פיטורים ממעבידו שפיטרו'. המעביד אינו רשאי לשלול מעובד את זכותו הקוגנטית לפיצויי פיטורים,אלא אם קיימת הוראה בהסכם קיבוצי החל על העובד המאפשרת שלילתם. בהעדר הסכם קיבוצי, מפנה החוק לדין המשמעתי שנקבע בהסכם הקיבוצי החל על מספר העובדים הגדול ביותר במשק, הוא תקנון המשמעת שנעשה בין ההסתדרות הכללית מזה והתאחדות התעשיינים מזה.

הלכה חדשה זו מעוררת בכל הכבוד תמיהות רבות, שכן היא עומדת בסתירה לפקודת הראיות, להלכה הפסוקה של בתי-המשפט הכלליים ואפילו לפסיקה של בית-הדין לעבודה עצמו. אלא שיותר מכל, נוגדת הלכה זו את תחושת הצדק, שהרי גם למעבידים
מגיע צדק !

The post דפנה שמואלוביץ – הגונב ממעביד – פטור? appeared first on המשפט.

באחרונה פסק בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-דין גבוה לצדק, בשתי עתירות שהדיון בהן אוחד, והמופנות נגד בית-הדין הארצי לעבודה ונגד המוסד לביטוח לאומי. העתירה בבג"צ 111/92 נסבה על פסק-דין של בית-הדין הארצי לעבודה,שבו
נדחה ערעורה של העותרת, אסתר לוסקי, על פסק-דין של בית-הדין האזורי לעבודה בחיפה. זה האחרון קבע כי אינה זכאית לקבל קצבת תלויים בעקבות התאבדות בעלה המנוח, יעקב לוסקי, במקום עבודתו (להלן – עניין לוסקי). בבג"צ 92 /4118 נדון פסק-דין של בית-הדין הארצי לעבודה ,אשר דחה גם הוא את ערעורו של העותר על פסק-דין של בית-הדין האזורי לעבודה. בעניין זה היה מדובר בתובענה להכיר באוטם שריר הלב כתאונת עבודה (להלן – עניין טייבר). לשתי העתירות היה מכנה משותף – בשתיהן התעוררה סוגייה משפטית זהה : זכותו של בעל-דין לחקור בחקירה נגדית מומחה-יועץ רפואי שמינה בית-הדין לעבודה על חוות דעתה. ייאמר מיד כי העתירה בעניין משותף זה נדחתה, כלומר נתקבלה עמדתו של בית-הדין הארצי לעבודה, לפיה לא היה מקום לחקור את המומחה, ולא בכך עסקינן. עניינו של מאמר זה בהפיכת הצווים על-תנאי שניתנו בעניין לוסקי ובעניין טייבר לצווים החלטיים.

The post שאול קובובי ודיתה פרוז'ינין – ביקורת בג"צ על בית-הדין הארצי לעבודה – והיה כי יטעה המבקר? appeared first on המשפט.

ה-bussiness judgment rule הוא התייחסות ספציפית לחובת הזהירות של הדירקטור, במצב שבו לאחר בחינה סבירה, הדירקטור מאמץ דרך פעולה, שהוא באופן הגיוני והגון מאמין שתהיה לתועלת החברה אבל היא מוטעית. בנסיבות מסוימות החלטתו, אפילו
שהיhתה מוטעית ודירקטור סביר לא היה צריך לקבלה, לא תהא עילה לאחריות בהפרת חובת הזהירות.

במסגרת המצומצמת של רשימה זו, יתוארו מספר קשיים באשר לנכונות מרכיבי ההגדרה של ה-bussiness judgment rule. "עסקיותה" של ההחלטה מתערערת לנוכח הממד הפוליטי שלה והשלכותיה החברתיות על קבוצות בחברה. ניגוד האינטרסים בו שרוי המנהל במצבי רכישה, מעוות עוד יותר את ההגדרה הפורמליסטית. בפסיקה ישנה התייחסות לבחינת שיקוליו של הדירקטור ביחס ל"טובת החברה" אך למעשה "טובת החברה" היא בעייתית באשר היא שאלה של מדיניות. אף אם נגדיר זאת כטובת בעלי המניות, כפי הגישה המקורית, הרי שהם עצמם מתחלקים לקבוצות ואינם הומוגניים. כפי שאראה בהמשך אף בדיקת "המוטיבים הנכונים" של הדירקטור היא שאלה של מדיניות שיפוטית. הניסיון ברשימה זו הוא לנסות ולאפיין את האינטרסים השונים העומדים מאחורי אותם כללים.

The post ראובן משכיל לאיתן – שיקול הדעת "העסקי" כמדד לבחינת התנהגות המנהלים בעת רכישת חברה appeared first on המשפט.

בעת האחרונה זכה אופן בחירתם של השופטים להתעניינות ציבורית. תשומת-לב קטנה
יותר ניתנה – אם בכלל – לנסיבות המאפשרות, או המחייבות, את פרישתם , ולא כל
שכן את יציאתם לקצבה . ברשימה זו מבקש אני להעלות לדיון הצעה להנהיג בארץ את
מוסד ה"שופט הבכיר". "שופט בכיר" הוא שופט שנשאר לשבת על כס המשפט, אך
במשרה חלקית. הוא אינו חדל לשמש כשופט אך הוא מצמצם את היקף פעילותו.

המאמר מציע ליישם את הרעיון של כינון מוסד ה"שופט הבכיר" בארץ: כך למשל, יתכן שהוא יוחל רק לגבי שופטים שטרם הגיעו לגיל חובה של יציאה לקצבה או לגבי שופטים שהגיעו לגיל חובה עם קביעת תקרת גיל (למשל שבעים וחמש או שמונים). עוד ניתן לקבוע, ששופטים יכהנו כ"שופטים בכירים" באותו בית-משפט שבו כיהנו בעבר כשופטים סדירים או בבתי-משפט בדרגה נמוכה יותר וקיימות גם אפשרויות אחרות של גיוון במינוי השופטים הבכירים.

The post שלמה לוין – "שופט בכיר": הצעה לדיון appeared first on המשפט.

חוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו- 1986 נחקק בעקבות דו"ח של וועדה אשר בחנה את היבטיו השונים של הנושא; אף שכבר בעת כתיבת הדו"ח היה השימוש בכרטיסי חיוב נפוץ למדיי, אין ספק שהיקף השימוש בכרטיסי חיוב – ובעיקר בכרטיסי אשראי – הפך למאסיבי, תוך יצירת שוק אשראי צרכני בעל ממדים נרחבים.

מאמר זה מפרט כמה נושאים אשר מלכתחילה נדרש בהם פתרון שונה מן הקבוע בחוק, ונושאים אשר הניסיון המצטבר של השנים האחרונות, והשינוי שתואר באופי השימוש בכרטיסי אשראי, דהיינו השימוש בו לעיסקאות קרדיט "אמיתיות", מבליטים את הצורך בתיקונם.

The post אורנה דויטש – חלוקת הסיכונים בתשלום באמצעות כרטיסי אשראי – על הצורך בשינוי גישה appeared first on המשפט.

בע"א 91 /915 מדינת ישראל נגד יצחק לוי דן בית-המשפט העליון בשאלה, האם ניתן לתבוע את המדינה בנזיקין בשל מעשיו ומחדליו של המפקח על הביטוח. לשאלה זו השלכה ישירה על פרשנותם של אירועים נוספים שאירעו במשק הישראלי בשנים האחרונות, ודומה כי בפסק-דינו כיוון בית-המשפט העליון את דבריו גם אליהם, בעיקר בכל הנוגע לשיקולי מדיניות משפטית.

המאמר מציע אפשרות לפיה ניתן היה לפרש את שיקולי המדיניות כך שתוכר חובת זהירות. בהתאם לכך, תלויי הנהג הנפגע היו זכאים לקבלת פיצוי.

The post תמר גדרון – אחריותו של המפקח על הביטוח להתמוטטות חברת ביטוח appeared first on המשפט.

בפברואר 1994 פרסם העיתון "העיר" כתבה העוסקת באולימפיאדת ההומוסקסואלים .
הכותרת הראשית של הכתבה נקבה בשמו של הכדורסלן אמסלם והמסקנה המתבקשת
היתה שהוא משתייך לקהילייה זו .

פסק-דין זה היווה מטרה לרשימת ביקורת שכותרתה "איזה עלבון נורא יותר" מאת
אורית שוחט. מטרת מאמר זה היא לבקר את עמדתה של אורית שוחט בכמה מישורים.

The post דניאל פרידמן – מהו עלבון ולמי מותר להיעלב? appeared first on המשפט.

מאמר זה דן בהלכה שנקבעה לפני שנים רבות ואשר עדיין עומדת בתוקפה גם כיום, ועל-פיה, סמכותו הידועה של בית-משפט-שלום לדון בענייני חוקה ושימוש במקרקעין מוגבלת בכך שהיא קיימת רק במקרים שבהם השימוש נשוא התביעה נעשה תוך שמירה על גוף הנכס. הלכה זו מופיעה בספרו של הנשיא ד"ר זוסמן, ומשמעותה היא שבמקרים של שימוש במקרקעין תוך פגיעה בהם ואפילו פגיעה קלה כגון: הגדלת חלון, שטוענים שהיא אינה כדין, אין סמכות לבית-משפט-השלום לדון בתביעה ויש להעבירה לבית-המשפט המחוזי.

The post עדי אזר – שימוש במקרקעין תוך שמירה על גוף הנכס – בית-משפט מחוזי או שלום? appeared first on המשפט.

מפעם לפעם מתעוררת מחלוקת בקרב ציבור יודעי דת ודין בסוגיית המינויים לשפיטה ,
ונשמעת בקורת על מינוי זה או אחר . אין בכוונתי ברשימה זו לנתח את שיטת המינויים ,
ודי לציין כי לכאורה היא סבירה . אין ספק כי יש לשאוף ולפעול לכך שיתמנו לשופטים
האנשים הראויים לכהונה רמה ואחראית זו.

השאלה המוצגת במאמר היא: מהן התכונות העיקריות והחשובות ביותר שצריך אדם מישראל להיות מחונן בהן,
על-מנת שתצלח דרכו כשופט? על מנת לתור אחר תכונות אלה, לגלותן ולחשוף אותן,
ערכתי סיור קצר במקורותינו, בקרב שופטים, משפטנים ופילוסופים מאומות העולם וכן
בעולם הספרות והשירה.

The post יהושוע גרוס – תכונות השופט appeared first on המשפט.

היועץ המשפטי לממשלה מרכז בידיו, הן את הייעוץ המשפטי בכל תחומי הפעילות
העניפה של הממשלה , והן את הזכות הייחודית להופיע בשם רשויות המנהל בפני
הערכאות השונות. ואולם, תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה אינו מתמצה בשניים
אלו. היועץ המשפטי לממשלה משמש גם בתפקיד של מבקר לענייני חוק ומנהל תקין.

כשם שמבקר המדינה פועל כשלוח של הכנסת, כדי לוודא את חוקיות הפעולות של
רשויות השלטון, כן פועל היועץ המשפטי לממשלה, הנחשב לחלק מן הרשות המבצעת,
כמבקר של רשויות המנהל השונות וכמגן של שלטון החוק. למעשה, הלקוח של היועץ
המשפטי לממשלה אינו הממשלה, אלא הציבור הרחב, והוא מופקד מטעם הציבור,
לוודא כי הממשלה פועלת במסגרת החוק.

The post אברהם וינרוט – שניות בתפקידי היועץ המשפטי לממשלה appeared first on המשפט.

תכליתו של חיבור זה נועדה להצביע, באורח ראשוני, על נקודות ההשקה שבין
חוק-יסוד: כבוד-האדם וחירותו לבין דיני ההוצאה לפועל. נסקור את הצעדים הראשונים
בהתמודדות שבין הזכויות החוקתיות, המוגנות על-ידי חוק-היסוד, לבין ההליכים
הכלולים בחוק ההוצאה לפועל, ונעמוד על ראשית התפתחותו של תהליך הפסיקה
בתחום זה.

The post דוד בר-אופיר – חוק-יסוד: כבוד-האדם וחירותו ודיני ההוצאה לפועל appeared first on המשפט.

הפונדקאות (surrogac) הותרה בישראל על-פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור
הסכם ומעמד היילוד) התשנ"ו-1996(ס"ת 1577 , להלן – "החוק"). קודם חוק זה
נאסרה הפונדקאות על-פי תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית, תשמ"ז-1987); אך
בג"צ פסק, בהסכמת פרקליטות המדינה, כי התקנות הכוללות את האיסור (תקנות 11
ו-13) מקומן בחקיקה ראשית ועל כן הורה מטעמי חקיקת משנה שנתקנה מחוסר
סמכות – (VIRES ULTRA) על ביטולן . הסדרי הפונדקאות והפריה חונן-גופית,
שעניינן על הפרק, הם כדלקמן : אם פונדקאית, אם תחליפית ותרומת ביציות.

The post מיכאל קורינלדי – לשאלת הפונדקאות בישראל – הערות אחדות בשולי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, תשנ"ו-1996 ודו"ח ועדת אלוני appeared first on המשפט.

המאמר בוחן את פסיקת בית המשפט העליון בעניין נתן נ' שר הביטחון. בהקשר זה, המחבר טען כי עובדות המקרה מצביעות על השיטה המשמשת את שלטונות צה"ל להארכה בפועל של שירות החובה במקצועות מסוימים. קשה להשלים עם
שיטה זו ויש בדברי השופט חשין שאליהם הצטרף השופט ברק בדבר המגבלות
על השימוש בשיקול-הדעת של צה"ל צעד חדשני וחשוב לקראת צמצום
ה"חסינות" הבלתי מוצדקת שממנה נהנו שלטונות הצבא. אולם דברים אלה
עומדים בצילה של התוצאה הסופית העולה מפסק-הדין, היינו דחייה מוחלטת של
העתירה וחיוב העותרים בהוצאות. גם השאלה כיצד יובטח בעתיד הפיקוח על
השימוש שעושה צה"ל בשיקול-דעתו כדי לגבות מס נוסף , בלבוש של שירות
בתנאי חובה , על צעירים וצעירות המתגייסים לשורותיו, נותרה בערפל.

The post דניאל פרידמן – שירות "בהתנדבות" בתנאי שירות חובה appeared first on המשפט.

אנחנו עדים בתקופה האחרונה להרחבת הפיקוח השיפוטי על רשויות השלטון האחרות,
שינוי המשתקף אצלנו בעיקר בתחומו של בג"צ. אנחנו לא דנים בהתפתחות זו
בשלמותה , אלא רק בהשלכה אחת, היינו על ההליך הפלילי. בעבר הייתה לרשות
המבצעת שליטה כמעט מוחלטת על ההליך הטרום שיפוטי, היינו על כל המערכת
הקשורה בהחלטה אם לפתוח בחקירה, אם להגיש כתב אישום, אם לעשות שימוע, ואם
כן על איזה אשמה להגיש וכו'. בדומה לכך הייתה לרשות המבצעת גם שליטה מוחלטת
על ההליך הבתר שיפוטי, היינו על מוסד חנינה , שבמקרה אחד הוא אף הוחל אצלנו על
השלב הטרום שיפוטיו.

הדיון יתמקד בשני מישורים: האחד – שאלת הפיקוח על ההליך הטרום שיפוטי
והבתר שיפוטי והיקפו של פיקוח זה, והשאלה השנייה – כיוון הפיקוח: היינו האם
מדובר בעיקר בכיוון המחמיר עם הנאשם או הנאשם הפוטנציאלי או גם בכיוון המקל.

The post פיקוח שיפוטי על ההליך הפלילי – החלטות בדבר העמדה לדין וחנינות appeared first on המשפט.