מיכל עופר צפוני – מידת התערבות בתי המשפט בפסיקת בתי הדין המשמעתיים בלשכת עורכי הדין

  • ראשי
  • פוסטים
  • מיכל עופר צפוני – מידת התערבות בתי המשפט בפסיקת בתי הדין המשמעתיים בלשכת עורכי הדין
מאמר מאת: מיכל עופר צפוני

מיכל עופר צפוני – מידת התערבות בתי המשפט בפסיקת בתי הדין המשמעתיים בלשכת עורכי הדין

מטרה מרכזית של הדין המשמעתי החל על עורכי הדין היא להגן על הציבור מפני עורכי דין בלתי־ראויים. לשכת עורכי הדין משמשת בהליכי הדין המשמעתי חוקרת, תובעת ושופטת כאחד. אולם, בצד תפקיד זה, הלשכה היא גם איגוד מקצועי לעורכי הדין, ומרבית התפקידים בה מאוישים על ידי בחירות הנערכות בקרבם. לכן היא חסרה את הפרספקטיבה החיצונית והכללית הנדרשת בעניין הנוגע באופן כה מהותי לציבורי כולו, ומתעורר חשש לניגוד עניינים. מכאן שקיימת חשיבות עצומה לשאלת מידת התערבות בתי המשפט באופן פעולת הלשכה בכל הקשור לדין המשמעתי. מחקר זה הוא מחקר אמפירי ראשון המודד מידת התערבות זו. מסקנת המחבר היא כי מערכת בתי המשפט הכלליים, הן כערכאות ערעור על פסיקות בתי הדין המשמעתיים של הלשכה והן כבית משפט לעניינים מנהליים, אינה מנכנון ביקורת אפקטיבי על קביעת הדין המשמעתי והפעלות על ידי לשכת עורכי הדין. אמנם בערעורים בזכות על פסיקת בין הדין המשמעתי בין המשפט מתערב יוצר מהמצופה, אם עיקר התערבותו היא בקביעת מידת העונש והתערבותו בנוגע להכרעות הדין עצמן היא מעטה מאוד. ערעורים ברשות כלל אינם מתקבלים. באשר לעתירות מנהליות נמצא כי בית המשפט המנהלי מבקר את פעולת הלשכה בנוגעל דין המשמעתי באופן צר מזה המופעל בדרך כלל על גופים סטטוטוריים אחרים, ועתירות מנהליות העוסקות בדין המשמעתי מתקבלות לעיתים נדירות. גוף סטטוטורי המחזיק בידיו מכוח החוק אוטונומיה כה רחבה המשפיעה מהותית על כלל הציבור אינו יכול לפעול כנדרש ללא פיקוח ממשי, אמתי ואפקטיבי. ללא הביקורת ישנה סכנה משמעותית לכך שאופן פעולותו לא יהלום את האינטרס הציבורי.

דילוג לתוכן